Pour changer de section, cliquez sur le mot
clef 
 BÉRÈCHIT
- Genèse.
La paracha Bérèchit contient un commandement positif.
11. Le devoir de procréer.
La paracha Lèkh Lèkha contient un commandement positif.
12. La bérit mila (circoncision).
La paracha Wayi-chelah contient un commandement positif.
13. Interdiction du nerf sciatique.
BERECHIT - BERECHIT
בראשית
פרק א
א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא
אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.
ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ,
עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת
עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא
אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל
אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ
קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר,
יוֹם אֶחָד. {פ}
ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי
מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. ז וַיַּעַשׂ
אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין
הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין
הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן.
ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם;
וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.
{פ}
ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם
אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה;
וַיְהִי-כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה
אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים;
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יא וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב
מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי
לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ;
וַיְהִי-כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא
עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ
עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ;
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יג וַיְהִי-עֶרֶב
וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,
לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה;
וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים
וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ
הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.
טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת
הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל,
לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר
הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת
הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים,
בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ.
יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל,
בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא
אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יט וַיְהִי-עֶרֶב
וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי. {פ}
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ
הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף
יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ
הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים,
אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ
הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם
לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ,
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ
אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ,
וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף,
יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר,
יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ,
בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ;
וַיְהִי-כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת
הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ,
וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ;
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כו וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ
כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם
וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ,
וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.
כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר
וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ
אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים
פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ;
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם,
וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.
כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי
לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר
עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ
אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:
לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. ל וּלְכָל-חַיַּת
הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל
רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ
חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה;
וַיְהִי-כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר
עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב
וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ}
בראשית
פרק ב
א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם
וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. ב וַיְכַל
אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ
אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,
מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי,
וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ,
אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. {פ}
ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם:
בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים--אֶרֶץ
וְשָׁמָיִם. ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה,
טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה,
טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה
אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד
אֶת-הָאֲדָמָה. ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ,
וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.
ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם,
עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו,
נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ
חַיָּה. ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים,
גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם,
אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. ט וַיַּצְמַח
יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ
נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ
הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת
טוֹב וָרָע. י וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן,
לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד,
וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. יא שֵׁם
הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ
הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב
וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח,
וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. יג וְשֵׁם-הַנָּהָר
הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת
כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. יד וְשֵׁם הַנָּהָר
הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ
קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי,
הוּא פְרָת. טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים,
אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן,
לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. טז וַיְצַו
יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:
מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל. יז
וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל,
מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת
תָּמוּת. יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים,
לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ
עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ. יט וַיִּצֶר יְהוָה
אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה
וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם,
לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר
יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא
שְׁמוֹ. כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת,
לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם,
וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. כא וַיַּפֵּל יְהוָה
אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן;
וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר
בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה
אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם,
לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.
כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם
מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת
יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.
כד עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ;
וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר
אֶחָד. כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים,
הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ.
בראשית
פרק ג
א וְהַנָּחָשׁ, הָיָה
עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר
עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה,
אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל
עֵץ הַגָּן. ב וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-הַנָּחָשׁ:
מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן, נֹאכֵל. ג וּמִפְּרִי
הָעֵץ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן--אָמַר אֱלֹהִים
לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ
בּוֹ: פֶּן-תְּמֻתוּן. ד וַיֹּאמֶר
הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה: לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.
ה כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם
מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם,
כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע. ו וַתֵּרֶא
הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי
תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ
לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל;
וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
ז וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ,
כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה
תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.
ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים,
מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא
הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים,
בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן. ט וַיִּקְרָא יְהוָה
אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.
י וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן;
וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא.
יא וַיֹּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם
אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ
לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ.
יב וַיֹּאמֶר, הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר
נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ
וָאֹכֵל. יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים
לָאִשָּׁה, מַה-זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר,
הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי, וָאֹכֵל.
יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ,
כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה,
וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ
תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.
טו וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה,
וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא
יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ
עָקֵב. {ס}
טז אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר,
הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב,
תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ,
וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ. {ס}
יז וּלְאָדָם אָמַר,
כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל
מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא
תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ,
בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי
חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ
לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.
יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד
שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה
לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר
תָּשׁוּב. כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם
אִשְׁתּוֹ, חַוָּה: כִּי הִוא הָיְתָה,
אֵם כָּל-חָי. כא וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים
לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר--וַיַּלְבִּשֵׁם.
{פ}
כב וַיֹּאמֶר יְהוָה
אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ,
לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח
יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל,
וָחַי לְעֹלָם. כג וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה
אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה,
אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. כד וַיְגָרֶשׁ,
אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן
אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת,
לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
{ס}
בראשית
פרק ד
א וְהָאָדָם, יָדַע
אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד
אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה.
ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל;
וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה
עֹבֵד אֲדָמָה. ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים;
וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה.
ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ,
וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל
וְאֶל-מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ,
לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ
פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:
לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא
תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ,
תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.
ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי
בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן
אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. ט וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר
לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.
י וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ,
צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה. יא וְעַתָּה,
אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה
אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ
מִיָּדֶךָ. יב כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה,
לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד,
תִּהְיֶה בָאָרֶץ. יג וַיֹּאמֶר קַיִן,
אֶל-יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא.
יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל
פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר;
וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה
כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי. טו וַיֹּאמֶר
לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם,
יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת,
לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.
טז וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב
בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן. יז וַיֵּדַע
קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד
אֶת-חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא
שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ.
יח וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ, אֶת-עִירָד, וְעִירָד,
יָלַד אֶת-מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, יָלַד
אֶת-מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, יָלַד אֶת-לָמֶךְ.
יט וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים:
שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה.
כ וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי,
יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. כא וְשֵׁם אָחִיו,
יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ
כִּנּוֹר וְעוּגָב. כב וְצִלָּה גַם-הִוא,
יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ
נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן,
נַעֲמָה. כג וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו,
עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי--נְשֵׁי
לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ
הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.
כד כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ,
שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. כה וַיֵּדַע אָדָם
עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים,
זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ
קָיִן. כו וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן,
וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל,
לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה. {ס}
בראשית
פרק ה
א זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת
אָדָם: בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם,
בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ. ב
זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם; וַיְבָרֶךְ אֹתָם,
וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם, בְּיוֹם, הִבָּרְאָם.
ג וַיְחִי אָדָם, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה,
וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ; וַיִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ, שֵׁת. ד וַיִּהְיוּ יְמֵי-אָדָם,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֵׁת, שְׁמֹנֶה מֵאֹת,
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
ה וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר-חַי,
תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה;
וַיָּמֹת. {ס}
ו וַיְחִי-שֵׁת, חָמֵשׁ
שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אֱנוֹשׁ.
ז וַיְחִי-שֵׁת, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-אֱנוֹשׁ,
שֶׁבַע שָׁנִים, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. ח וַיִּהְיוּ,
כָּל-יְמֵי-שֵׁת, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת. {ס}
ט וַיְחִי אֱנוֹשׁ, תִּשְׁעִים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-קֵינָן. י וַיְחִי
אֱנוֹשׁ, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-קֵינָן,
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
יא וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי אֱנוֹשׁ, חָמֵשׁ
שָׁנִים, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
יב וַיְחִי קֵינָן, שִׁבְעִים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-מַהֲלַלְאֵל.
יג וַיְחִי קֵינָן, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מַהֲלַלְאֵל,
אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
יד וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי קֵינָן, עֶשֶׂר
שָׁנִים, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
טו וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל,
חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
אֶת-יָרֶד. טז וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל, אַחֲרֵי
הוֹלִידוֹ אֶת-יֶרֶד, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה,
וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים,
וּבָנוֹת. יז וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי
מַהֲלַלְאֵל, חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה,
וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
יח וַיְחִי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם
וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
אֶת-חֲנוֹךְ. יט וַיְחִי-יֶרֶד, אַחֲרֵי
הוֹלִידוֹ אֶת-חֲנוֹךְ, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת,
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
כ וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם
וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיָּמֹת. {ס}
כא וַיְחִי חֲנוֹךְ,
חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-מְתוּשָׁלַח.
כב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מְתוּשֶׁלַח, שְׁלֹשׁ
מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
כג וַיְהִי, כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים
שָׁנָה, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. כד
וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים;
וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.
{ס}
כה וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח,
שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד, אֶת-לָמֶךְ. כו וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-לֶמֶךְ, שְׁתַּיִם
וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. כז וַיִּהְיוּ,
כָּל-יְמֵי מְתוּשֶׁלַח, תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים
שָׁנָה, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
כח וַיְחִי-לֶמֶךְ, שְׁתַּיִם
וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
בֵּן. כט וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ,
לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ,
וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה,
אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה. ל וַיְחִי-לֶמֶךְ,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-נֹחַ, חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים
שָׁנָה, וַחֲמֵשׁ מֵאֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד
בָּנִים, וּבָנוֹת. לא וַיְהִי, כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ,
שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת
שָׁנָה; וַיָּמֹת. {ס}
לב וַיְהִי-נֹחַ, בֶּן-חֲמֵשׁ
מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד נֹחַ, אֶת-שֵׁם
אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת.
בראשית
פרק ו
א וַיְהִי כִּי-הֵחֵל
הָאָדָם, לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת,
יֻלְּדוּ לָהֶם. ב וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים
אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה;
וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר
בָּחָרוּ. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן
רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא
בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים
שָׁנָה. ד הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ,
בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר
יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת
הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם: הֵמָּה הַגִּבֹּרִים
אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. {פ}
ה וַיַּרְא יְהוָה, כִּי
רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר
מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם.
ו וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם
בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ.
ז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם
אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף
הַשָּׁמָיִם: כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם.
ח וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה.
{פ}
|
Beréchith
D. a agréé le sacrifice de Hével/Abel, et repoussé celui de Qaïn/Caïn,
et ce dernier en fut irrité et abattu (4,4-5). La Tora dit (id. 8) : «
Et Qaïn dit à son frère Hével », sans mentionner le thème de leur
échange de paroles. Ensuite, Qaïn tua son frère (id.). Une opinion de
nos Sages, quant au contenu de leur dialogue, apparaît dans le Targoum
de Yonathan ben Ouziel (ainsi que dans le Targoum Yerouchalmi) sur ce dernier
verset. Qaïn a affirmé : « Il n'y a ni justice, ni juge, ni un autre
monde, et les justes ne recevront pas de récompense, ni les mécréants
de punition. » Il appuya la justesse de ses dires sur le fait que le sacrifice
de son frère avait été agréé, et le sien repoussé. Hével écarta
ces déclarations hérétiques : « Il y a une justice, il y a un juge,
un monde futur… » La discussion déboucha sur le meurtre perpétré
par Qaïn.
Deux questions se posent sur cette interprétation : dans les versets
précédents
(id. 6-7), D. S'était révélé à Qaïn (qui a donc atteint le degré
de prophétie !) et lui dit, selon les deux traductions citées plus haut
: « Si tu améliores tes actions dans ce monde-ci, tu seras pardonné
dans le monde à venir, sinon, tu seras puni le jour du Grand Jugement
.» Donc D. lui a bien dévoilé qu'il y a un monde à venir, où récompense
et punition sont attribuées à chacun selon ses mérites. Comment Qaïn
a-t-il pu renier une telle affirmation divine ? De plus, pourquoi cette
discussion entre ces deux frères, d'un niveau théologique, a-t-elle pu
aboutir à ce fratricide ?
Il semble que le fait d'avoir été le premier à offrir un sacrifice
à D. (Hével ne l'ayant fait qu'après son frère, semblant l'imiter,
comme il est écrit à son propos « lui aussi » – id. 3-4) l'a amené
à penser que si un de ces deux sacrifices devait être agréé, c'est
bien le sien. Or D. n'avait agréé que celui de Hével, ce qui ne correspondait
pas à ses yeux à une démarche juste. Il en a donc conclu qu'il n'y a
ni justice, ni juge. Et cette pensée l'a tellement obnubilé, car le touchant
personnellement, qu'elle l'a empêché d'entendre le sens de la parole
divine (c'est sans doute la raison pour laquelle on ne trouve pas, a priori,
que Qaïn soit considéré comme prophète).
Le débat est total, touche à la personnalité profonde de chacun de
ses protagonistes. La présence même de Hével face à Qaïn est suffisante
pour rappeler incessamment à ce dernier une remise en question de sa conception
et cela lui est insupportable. Ceci l'amène à frapper son frère, jusqu'à
sa mort.
Force est de constater qu'une personne qui se laisse aller à ses propres
penchants peut en être aveuglé, au point de ne plus pouvoir entendre
et voir la vérité divine, quand bien même elle est dévoilée par D.
Lui-même !
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT - NOAH
ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת
נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה,
בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.
י וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים--אֶת-שֵׁם,
אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת. יא וַתִּשָּׁחֵת
הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא
הָאָרֶץ, חָמָס. יב וַיַּרְא אֱלֹהִים
אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי-הִשְׁחִית
כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ.
{ס}
יג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה
הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם,
אֶת-הָאָרֶץ. יד עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר,
קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ
אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר.
טו וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ
מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים
אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה
קוֹמָתָהּ. טז צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה,
וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה,
וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים;
תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ.
יז וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל
מַיִם עַל-הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר
אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:
כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ, יִגְוָע. יח וַהֲקִמֹתִי
אֶת-בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ, אֶל-הַתֵּבָה--אַתָּה,
וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ
אִתָּךְ. יט וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר
שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה--לְהַחֲיֹת
אִתָּךְ: זָכָר וּנְקֵבָה, יִהְיוּ.
כ מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן-הַבְּהֵמָה
לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ--שְׁנַיִם
מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, לְהַחֲיוֹת.
כא וְאַתָּה קַח-לְךָ, מִכָּל-מַאֲכָל אֲשֶׁר
יֵאָכֵל, וְאָסַפְתָּ, אֵלֶיךָ; וְהָיָה
לְךָ וְלָהֶם, לְאָכְלָה. כב וַיַּעַשׂ,
נֹחַ: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים--כֵּן
עָשָׂה.
בראשית
פרק ז
א וַיֹּאמֶר יְהוָה
לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה:
כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר
הַזֶּה. ב מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה,
תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ;
וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא,
שְׁנַיִם--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. ג גַּם
מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה,
זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי
כָל-הָאָרֶץ. ד כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה,
אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים
יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי,
אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל,
פְּנֵי הָאֲדָמָה. ה וַיַּעַשׂ, נֹחַ,
כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּהוּ, יְהוָה. ו וְנֹחַ,
בֶּן-שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה; וְהַמַּבּוּל
הָיָה, מַיִם עַל-הָאָרֶץ. ז וַיָּבֹא
נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו
אִתּוֹ--אֶל-הַתֵּבָה: מִפְּנֵי, מֵי הַמַּבּוּל.
ח מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה,
אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל
אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה. ט שְׁנַיִם
שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר
וּנְקֵבָה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים,
אֶת-נֹחַ. י וַיְהִי, לְשִׁבְעַת הַיָּמִים;
וּמֵי הַמַּבּוּל, הָיוּ עַל-הָאָרֶץ.
יא בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ,
בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר
יוֹם
לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת
תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם,
נִפְתָּחוּ. יב וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל-הָאָרֶץ,
אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.
יג בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם
וָיֶפֶת בְּנֵי-נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת
נְשֵׁי-בָנָיו אִתָּם--אֶל-הַתֵּבָה.
יד הֵמָּה וְכָל-הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל-הַבְּהֵמָה
לְמִינָהּ, וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ,
לְמִינֵהוּ; וְכָל-הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל
צִפּוֹר כָּל-כָּנָף. טו וַיָּבֹאוּ אֶל-נֹחַ,
אֶל-הַתֵּבָה, שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל-הַבָּשָׂר,
אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים. טז וְהַבָּאִים,
זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל-בָּשָׂר בָּאוּ,
כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים; וַיִּסְגֹּר
יְהוָה, בַּעֲדוֹ. יז וַיְהִי הַמַּבּוּל
אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ; וַיִּרְבּוּ
הַמַּיִם, וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַתֵּבָה, וַתָּרָם,
מֵעַל הָאָרֶץ. יח וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם
וַיִּרְבּוּ מְאֹד, עַל-הָאָרֶץ; וַתֵּלֶךְ
הַתֵּבָה, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. יט וְהַמַּיִם,
גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד--עַל-הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ,
כָּל-הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר-תַּחַת,
כָּל-הַשָּׁמָיִם. כ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה
אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם;
וַיְכֻסּוּ, הֶהָרִים. כא וַיִּגְוַע
כָּל-בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, בָּעוֹף
וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, וּבְכָל-הַשֶּׁרֶץ,
הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ--וְכֹל, הָאָדָם.
כב כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו,
מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה--מֵתוּ. כג
וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי
הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ
וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ;
וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ,
בַּתֵּבָה. כד וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם,
עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם.
בראשית
פרק ח
א וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים,
אֶת-נֹחַ, וְאֵת כָּל-הַחַיָּה וְאֶת-כָּל-הַבְּהֵמָה,
אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה; וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים
רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם.
ב וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם, וַאֲרֻבֹּת
הַשָּׁמָיִם; וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם, מִן-הַשָּׁמָיִם.
ג וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ
וָשׁוֹב; וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם--מִקְצֵה,
חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם. ד וַתָּנַח
הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר
יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל, הָרֵי אֲרָרָט. ה
וְהַמַּיִם, הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד,
הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד
לַחֹדֶשׁ, נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.
ו וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח
נֹחַ, אֶת-חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה.
ז וַיְשַׁלַּח, אֶת-הָעֹרֵב; וַיֵּצֵא יָצוֹא
וָשׁוֹב, עַד-יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
ח וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ--לִרְאוֹת
הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
ט וְלֹא-מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלָהּ,
וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה--כִּי-מַיִם,
עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ
וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה.
י וַיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים;
וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מִן-הַתֵּבָה.
יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב,
וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע
נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
יב וַיִּיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים;
וַיְשַׁלַּח, אֶת-הַיּוֹנָה, וְלֹא-יָסְפָה
שׁוּב-אֵלָיו, עוֹד. יג וַיְהִי בְּאַחַת
וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד
לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם, מֵעַל הָאָרֶץ;
וַיָּסַר נֹחַ, אֶת-מִכְסֵה הַתֵּבָה, וַיַּרְא,
וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה.
יד וּבַחֹדֶשׁ, הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים
יוֹם, לַחֹדֶשׁ--יָבְשָׁה, הָאָרֶץ. {ס}
טו וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים,
אֶל-נֹחַ לֵאמֹר. טז צֵא, מִן-הַתֵּבָה--אַתָּה,
וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ
אִתָּךְ. יז כָּל-הַחַיָּה אֲשֶׁר-אִתְּךָ
מִכָּל-בָּשָׂר, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ
הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ--הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ;
וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל-הָאָרֶץ.
יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ
וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ. יט כָּל-הַחַיָּה,
כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף, כֹּל, רוֹמֵשׂ
עַל-הָאָרֶץ--לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ
מִן-הַתֵּבָה. כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ,
לַיהוָה; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה,
וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת,
בַּמִּזְבֵּחַ. כא וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ
הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ
לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר
הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו;
וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי,
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. כב עֹד, כָּל-יְמֵי
הָאָרֶץ: זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם
וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא
יִשְׁבֹּתוּ.
בראשית
פרק ט
א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים,
אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם
פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ.
ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל
כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם;
בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי
הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. ג כָּל-רֶמֶשׂ
אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:
כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל.
ד אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.
ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם
אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ;
וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ,
אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם. ו שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם,
בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם
אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם. ז וְאַתֶּם,
פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ.
{ס}
ח וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל-נֹחַ, וְאֶל-בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר.
ט וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי
אִתְּכֶם, וְאֶת-זַרְעֲכֶם, אַחֲרֵיכֶם.
י וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם,
בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ
אִתְּכֶם; מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה, לְכֹל
חַיַּת הָאָרֶץ. יא וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי
אִתְּכֶם, וְלֹא-יִכָּרֵת כָּל-בָּשָׂר עוֹד
מִמֵּי הַמַּבּוּל; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל,
לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן
בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ
חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם--לְדֹרֹת, עוֹלָם.
יג אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה
לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ.
יד וְהָיָה, בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ,
וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן. טו
וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר בֵּינִי
וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה,
בְּכָל-בָּשָׂר; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם
לְמַבּוּל, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. טז
וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ,
לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, בֵּין אֱלֹהִים,
וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר
אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. יז וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
אֶל-נֹחַ: זֹאת אוֹת-הַבְּרִית, אֲשֶׁר
הֲקִמֹתִי, בֵּינִי, וּבֵין כָּל-בָּשָׂר
אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. {פ}
יח וַיִּהְיוּ בְנֵי-נֹחַ,
הַיֹּצְאִים מִן-הַתֵּבָה--שֵׁם, וְחָם וָיָפֶת;
וְחָם, הוּא אֲבִי כְנָעַן. יט שְׁלֹשָׁה
אֵלֶּה, בְּנֵי-נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה, נָפְצָה
כָל-הָאָרֶץ. כ וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה;
וַיִּטַּע, כָּרֶם. כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן,
וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.
כב וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת
אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.
כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה,
וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ
אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם;
וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם,
לֹא רָאוּ. כד וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ;
וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ
הַקָּטָן. כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:
עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. כו
וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם;
וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. כז יַפְתְּ
אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם;
וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. כח וַיְחִי-נֹחַ,
אַחַר הַמַּבּוּל, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה,
וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. כט וַיִּהְיוּ,
כָּל-יְמֵי-נֹחַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה,
וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת. {פ}
בראשית
פרק י
א וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת
בְּנֵי-נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ
לָהֶם בָּנִים, אַחַר הַמַּבּוּל. ב בְּנֵי
יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן
וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. ג וּבְנֵי,
גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה.
ד וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ,
כִּתִּים, וְדֹדָנִים. ה מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ
אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ,
לִלְשֹׁנוֹ--לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם.
ו וּבְנֵי, חָם--כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט
וּכְנָעַן. ז וּבְנֵי כוּשׁ--סְבָא וַחֲוִילָה,
וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא; וּבְנֵי
רַעְמָה, שְׁבָא וּדְדָן. ח וְכוּשׁ, יָלַד
אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר
בָּאָרֶץ. ט הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד,
לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד
גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. י וַתְּהִי
רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ
וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר.
יא מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, יָצָא אַשּׁוּר; וַיִּבֶן,
אֶת-נִינְוֵה, וְאֶת-רְחֹבֹת עִיר, וְאֶת-כָּלַח.
יב וְאֶת-רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח--הִוא,
הָעִיר הַגְּדֹלָה. יג וּמִצְרַיִם יָלַד
אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים, וְאֶת-לְהָבִים--וְאֶת-נַפְתֻּחִים.
יד וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים,
אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים.
{ס}
טו וּכְנַעַן, יָלַד
אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ--וְאֶת-חֵת. טז וְאֶת-הַיְבוּסִי,
וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֵת, הַגִּרְגָּשִׁי.
יז וְאֶת-הַחִוִּי וְאֶת-הַעַרְקִי, וְאֶת-הַסִּינִי.
יח וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי,
וְאֶת-הַחֲמָתִי; וְאַחַר נָפֹצוּ, מִשְׁפְּחוֹת
הַכְּנַעֲנִי. יט וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי,
מִצִּידֹן--בֹּאֲכָה גְרָרָה, עַד-עַזָּה:
בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה
וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע. כ אֵלֶּה בְנֵי-חָם,
לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם,
בְּגוֹיֵהֶם. {ס}
כא וּלְשֵׁם יֻלַּד,
גַּם-הוּא: אֲבִי, כָּל-בְּנֵי-עֵבֶר--אֲחִי,
יֶפֶת הַגָּדוֹל. כב בְּנֵי שֵׁם, עֵילָם
וְאַשּׁוּר, וְאַרְפַּכְשַׁד, וְלוּד וַאֲרָם.
כג וּבְנֵי, אֲרָם--עוּץ וְחוּל, וְגֶתֶר
וָמַשׁ. כד וְאַרְפַּכְשַׁד, יָלַד אֶת-שָׁלַח;
וְשֶׁלַח, יָלַד אֶת-עֵבֶר. כה וּלְעֵבֶר
יֻלַּד, שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד
פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ,
וְשֵׁם אָחִיו, יָקְטָן. כו וְיָקְטָן
יָלַד, אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף, וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת,
וְאֶת-יָרַח. כז וְאֶת-הֲדוֹרָם וְאֶת-אוּזָל,
וְאֶת-דִּקְלָה. כח וְאֶת-עוֹבָל וְאֶת-אֲבִימָאֵל,
וְאֶת-שְׁבָא. כט וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה,
וְאֶת-יוֹבָב; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי יָקְטָן.
ל וַיְהִי מוֹשָׁבָם, מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה
סְפָרָה, הַר הַקֶּדֶם. לא אֵלֶּה בְנֵי-שֵׁם,
לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם,
לְגוֹיֵהֶם. לב אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי-נֹחַ
לְתוֹלְדֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם; וּמֵאֵלֶּה
נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל.
{פ}
בראשית
פרק יא
א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ,
שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.
ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ
בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ
שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ,
הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה,
לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה,
לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.
ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר,
וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ,
שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.
ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל,
אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר
יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם,
וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר
מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.
ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר
לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.
ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי
כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.
ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם
בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם
הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.
{פ}
י אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת
שֵׁם--שֵׁם בֶּן-מְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד
אֶת-אַרְפַּכְשָׁד: שְׁנָתַיִם, אַחַר
הַמַּבּוּל. יא וַיְחִי-שֵׁם, אַחֲרֵי
הוֹלִידוֹ אֶת-אַרְפַּכְשָׁד, חֲמֵשׁ מֵאוֹת,
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
{ס}
יב וְאַרְפַּכְשַׁד
חַי, חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
אֶת-שָׁלַח. יג וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֶׁלַח, שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים,
וּבָנוֹת. {ס}
יד וְשֶׁלַח חַי, שְׁלֹשִׁים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-עֵבֶר. טו וַיְחִי-שֶׁלַח,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-עֵבֶר, שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים,
וּבָנוֹת. {ס}
טז וַיְחִי-עֵבֶר, אַרְבַּע
וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-פָּלֶג.
יז וַיְחִי-עֵבֶר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-פֶּלֶג,
שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}
יח וַיְחִי-פֶלֶג, שְׁלֹשִׁים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-רְעוּ. יט וַיְחִי-פֶלֶג,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-רְעוּ, תֵּשַׁע שָׁנִים,
וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
{ס}
כ וַיְחִי רְעוּ, שְׁתַּיִם
וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-שְׂרוּג.
כא וַיְחִי רְעוּ, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שְׂרוּג,
שֶׁבַע שָׁנִים, וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד
בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}
כב וַיְחִי שְׂרוּג,
שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-נָחוֹר.
כג וַיְחִי שְׂרוּג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-נָחוֹר--מָאתַיִם
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
{ס}
כד וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע
וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-תָּרַח.
כה וַיְחִי נָחוֹר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-תֶּרַח,
תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמְאַת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}
כו וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר,
וְאֶת-הָרָן. כז וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת
תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר
וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט.
כח וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו,
בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.
כט וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים:
שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר
מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי
יִסְכָּה. ל וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה:
אֵין לָהּ, וָלָד. לא וַיִּקַּח תֶּרַח
אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן
בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת
אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר
כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן,
וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
לב וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים
וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן.
{פ}
|
Noa'h
Trois versets consécutifs (6,14-16) sont consacrés à l'ordre que
donne D. à Noa'h de construire la « téva » (l'Arche) : « 14. Fais-toi
une arche de bois de gofer (cèdre) ; tu diviseras cette arche en cellules,
et tu l'enduiras en dedans et en dehors de kofer (poix). 15. Et voici comment
tu la feras : trois cents coudées seront la longueur de l'arche, cinquante
coudées sa largeur, et trente coudées sa hauteur. 16. Tu donneras une
fenêtre à l'arche, que tu réduiras, vers le haut, à la largeur d'une
coudée ; tu placeras la porte de l'arche sur le côté. Tu la composeras
d'un étage inférieur, d'un second et d'un troisième. » Si ces trois
versets venaient juste indiquer la manière de construire l'arche, leur
ordre devrait être différent, en particulier en ce qui concerne son agencement
interne en cellules, qui ne peut se concevoir qu'une fois l'arche achevée
avec ses trois étages, ou l'ajout de poix qui ne peut se faire qu'après
la construction du chassis. Quelle est la raison de ce manque d'ordre apparent
dans ces détails ?
Il semble que le premier verset ne traite pas uniquement des modalités
de la construction de l'arche, mais vient essentiellement donner la définition
de la téva. Le début du verset suivant aide à comprendre le précédent.
En effet, il commence par les mots : « Et voici comment tu la feras »,
ce qui prouve que jusqu'à présent, ce n'était pas de la construction
elle-même qu'il était question. Ceci nous amène toutefois à devoir
comprendre pourquoi dès le premier verset, il est question du bois de
gofer, des cellules et de l'enduit de kofer.
Sur le mot « gofer », Rachi explique que la téva devait être construite
avec ce matériel car la génération du déluge allait être effacée
selon le décret divin par du soufre (gofrith). Le Sifté 'Hakhamim explique
à cet égard que l'eau chaude qui vient des abîmes tire sa température
de son contact avec le soufre (gofrith). Il est possible que même les
êtres vivants qui devaient être sauvés dans l'Arche tombaient sous le
coup de ce décret, mais D. dans Sa grande miséricorde changea le gofrith
en gofer (car, comme le dit le 'Hezkouni, le soufre vient du bois gofer).
Au sujet des cellules qui devaient composer l'arche, le Ibn Ezra explique
que leur raison d'être était de permettre que chaque couple d'oiseaux,
d'animaux et de bêtes sauvages aient chacun sa chambre individuelle –
formant une sorte de réparation de la faute de mélange des espèces à
laquelle même les animaux avaient participé durant la génération du
déluge (verset 12).
Ce même auteur rapproche le terme de « kofer » du mot « kaporeth
», le propitiatoire de l'arche d'alliance au Temple, dont la racine est
« kaper » pardonner.
La téva est donc un abri confectionné à l'aide de bois de gofer pour
réaliser en quelque sorte le décret de « gofrith » qui devait s'abattre
sur toute la génération ; elle était divisée en « cellules », afin
de faire « techouva » sur la faute du croisement inter-espèces ; en
ce qui concerne l'enduit de kofer, c'était le signe du pardon que D. leur
accordait. Dans les deux versets suivants vient la description détaillée
de sa construction.
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT LEKH LEKHA
בראשית
פרק יב
א וַיֹּאמֶר יְהוָה
אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ
וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר
אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל,
וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה,
בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ,
וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ,
כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. ד וַיֵּלֶךְ
אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה,
וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ
שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ,
מֵחָרָן. ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי
אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם
אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ
בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן,
וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר
אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד
אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.
ז וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר,
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת;
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה
אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה,
מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל--וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל
מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם
מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם
יְהוָה. ט וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ
וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. {פ}
י וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ;
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם,
כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. יא וַיְהִי,
כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה;
וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא
יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה
אָתְּ. יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ
הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת;
וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.
יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי
בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
יד וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה;
וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה,
כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד. טו וַיִּרְאוּ
אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ
אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית
פַּרְעֹה. טז וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ;
וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים
וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.
יז וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים
גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי,
אֵשֶׁת אַבְרָם. יח וַיִּקְרָא פַרְעֹה,
לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ
לִּי; לָמָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי, כִּי אִשְׁתְּךָ
הִוא. יט לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא,
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה,
הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ. כ וַיְצַו
עָלָיו פַּרְעֹה, אֲנָשִׁים; וַיְשַׁלְּחוּ
אֹתוֹ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.
בראשית
פרק יג
א וַיַּעַל אַבְרָם
מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ,
וְלוֹט עִמּוֹ--הַנֶּגְבָּה. ב וְאַבְרָם,
כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב.
ג וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם,
אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה,
בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. ד אֶל-מְקוֹם,
הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁם, בָּרִאשֹׁנָה;
וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם, בְּשֵׁם יְהוָה.
ה וְגַם-לְלוֹט--הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם:
הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים. ו וְלֹא-נָשָׂא
אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה
רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.
ז וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם,
וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי,
וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.
ח וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי
מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי,
וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים,
אֲנָחְנוּ. ט הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ,
הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל
וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.
י וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא
אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ,
מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם
וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,
בֹּאֲכָה צֹעַר. יא וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט,
אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע
לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל
אָחִיו. יב אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן;
וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל,
עַד-סְדֹם. יג וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים
וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד. יד וַיהוָה
אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט
מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה,
וָקֵדְמָה וָיָמָּה. טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ
אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה,
וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. טז וְשַׂמְתִּי
אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר
אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ,
יִמָּנֶה. יז קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ,
לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ,
אֶתְּנֶנָּה. יח וַיֶּאֱהַל אַבְרָם,
וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר
בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה.
{פ}
בראשית
פרק יד
א וַיְהִי, בִּימֵי
אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ
אֶלָּסָר; כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם,
וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. ב עָשׂוּ מִלְחָמָה,
אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת-בִּרְשַׁע,
מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה,
וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ
בֶּלַע, הִיא-צֹעַר. ג כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ,
אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים: הוּא, יָם הַמֶּלַח.
ד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדוּ אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר;
וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָרָדוּ.
ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר,
וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ
אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם,
וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים,
בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם. ו וְאֶת-הַחֹרִי,
בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר
עַל-הַמִּדְבָּר. ז וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ
אֶל-עֵין מִשְׁפָּט, הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ,
אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי--וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי,
הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר. ח וַיֵּצֵא
מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ
אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע,
הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה,
בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים. ט אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר
מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם,
וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ
מֶלֶךְ אֶלָּסָר--אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת-הַחֲמִשָּׁה.
י וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים, בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת
חֵמָר, וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ-סְדֹם וַעֲמֹרָה,
וַיִּפְּלוּ-שָׁמָּה; וְהַנִּשְׁאָרִים,
הֶרָה נָּסוּ. יא וַיִּקְחוּ אֶת-כָּל-רְכֻשׁ
סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת-כָּל-אָכְלָם--וַיֵּלֵכוּ.
יב וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי
אַבְרָם, וַיֵּלֵכוּ; וְהוּא יֹשֵׁב, בִּסְדֹם.
יג וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם
הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא
הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר,
וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם. יד וַיִּשְׁמַע
אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק
אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה
עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.
טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו,
וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר
מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. טז וַיָּשֶׁב,
אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו
וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים
וְאֶת-הָעָם. יז וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם,
לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת
אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר, וְאֶת-הַמְּלָכִים
אֲשֶׁר אִתּוֹ--אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק
הַמֶּלֶךְ. יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ
שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן,
לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר:
בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה
שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן,
אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ
מַעֲשֵׂר, מִכֹּל. כא וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם,
אֶל-אַבְרָם: תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ
קַח-לָךְ. כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ
סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל
עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כג
אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח
מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי
הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם. כד בִּלְעָדַי,
רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק
הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי:
עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ
חֶלְקָם. {ס}
בראשית
פרק טו
א אַחַר הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם,
בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם,
אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה
מְאֹד. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי
יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ
עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק
אֱלִיעֶזֶר. ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן
לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי,
יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה
אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם
אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.
ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא
הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל,
לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה
זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ
לּוֹ, צְדָקָה. ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:
אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר
כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת,
לְרִשְׁתָּהּ. ח וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי
יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.
ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת,
וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ;
וְתֹר, וְגוֹזָל. י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה,
וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן
אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר,
לֹא בָתָר. יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים;
וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. יב וַיְהִי
הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה
עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה,
נֹפֶלֶת עָלָיו. יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם,
יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ
בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ
אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. יד וְגַם
אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי;
וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:
תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. טז וְדוֹר
רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם
עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. יז וַיְהִי
הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה
תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר
עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. יח
בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית
לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ
הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר
הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. יט אֶת-הַקֵּינִי,
וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.
כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.
כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי,
וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי.
{ס}
בראשית
פרק טז
א וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם,
לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית,
וּשְׁמָהּ הָגָר. ב וַתֹּאמֶר שָׂרַי
אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה
מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי
אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם,
לְקוֹל שָׂרָי. ג וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם,
אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ
עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ,
לוֹ לְאִשָּׁה. ד וַיָּבֹא אֶל-הָגָר,
וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל
גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. ה וַתֹּאמֶר
שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי
נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא
כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט
יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. ו וַיֹּאמֶר
אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ
בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ;
וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.
ז וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, עַל-עֵין
הַמַּיִם--בַּמִּדְבָּר: עַל-הָעַיִן,
בְּדֶרֶךְ שׁוּר. ח וַיֹּאמַר, הָגָר
שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי-מִזֶּה בָאת--וְאָנָה
תֵלֵכִי; וַתֹּאמֶר--מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי,
אָנֹכִי בֹּרַחַת. ט וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ
יְהוָה, שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי,
תַּחַת יָדֶיהָ. י וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ
יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ,
וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב. יא וַיֹּאמֶר
לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ
בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע
יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ. יב וְהוּא יִהְיֶה,
פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ;
וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן.
יג וַתִּקְרָא שֵׁם-יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ,
אַתָּה אֵל רֳאִי: כִּי אָמְרָה, הֲגַם
הֲלֹם רָאִיתִי--אַחֲרֵי רֹאִי. יד עַל-כֵּן
קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי--הִנֵּה
בֵין-קָדֵשׁ, וּבֵין בָּרֶד. טו וַתֵּלֶד
הָגָר לְאַבְרָם, בֵּן; וַיִּקְרָא אַבְרָם
שֶׁם-בְּנוֹ אֲשֶׁר-יָלְדָה הָגָר, יִשְׁמָעֵאל.
טז וְאַבְרָם, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ
שָׁנִים, בְּלֶדֶת-הָגָר אֶת-יִשְׁמָעֵאל,
לְאַבְרָם. {ס}
בראשית
פרק יז
א וַיְהִי אַבְרָם,
בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים;
וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר
אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי,
וֶהְיֵה תָמִים. ב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי,
בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ,
בִּמְאֹד מְאֹד. ג וַיִּפֹּל אַבְרָם,
עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים,
לֵאמֹר. ד אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ;
וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. ה וְלֹא-יִקָּרֵא
עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ
אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ
לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.
ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ,
וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית
עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ
אַחֲרֶיךָ. ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ
אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ
כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי
לָהֶם, לֵאלֹהִים. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה
וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. י זֹאת
בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי
וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:
הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. יא וּנְמַלְתֶּם,
אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת
בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן-שְׁמֹנַת
יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:
יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל
בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.
יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת
כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם,
לִבְרִית עוֹלָם. יד וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר
לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה
הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי,
הֵפַר. {ס}
טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא
אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.
טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי
מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה
לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק;
וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה
יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים
שָׁנָה תֵּלֵד. יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם,
אֶל-הָאֱלֹהִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה
לְפָנֶיךָ. יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל
שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ
אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי
אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
כ וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה
בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי
אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד: שְׁנֵים-עָשָׂר
נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי
גָּדוֹל. כא וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים
אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה
לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.
כב וַיְכַל, לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים,
מֵעַל אַבְרָהָם. כג וַיִּקַּח אַבְרָהָם
אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי
בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר,
בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל
אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם
הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.
כד וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע,
שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
כה וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה
שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם,
וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. כז וְכָל-אַנְשֵׁי
בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף
מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ. {פ}
|
Lekh Lekha
Les bergers de Lot – neveu et disciple d'Avraham – menaient leurs
bêtes paître dans les champs des habitants du pays, prétextant que D.
avait promis de donner le pays tout entier à Avraham, et que celui-ci
n'ayant pas d'enfant, ce serait Lot qui en hériterait. Les bergers d'Avraham
réfutaient cet argument en proclamant que tant que la promesse n'avait
pas été réalisée, la terre appartenait de droit à ses habitants. En
conséquence, pénétrer dans leurs champs était un acte de vol. La discussion
s'étendit à tous leurs bergers (13,7 et Rachi), ce qui amena Avraham
à dire à Lot (id. 9) : « Toute la contrée n'est-elle pas devant toi
? De grâce, sépare-toi de moi… » Lot opta pour la plaine du Jourdain,
vu sa grande opulence, et il quitta Avraham pour s'installer à Sodome
(id. 11). Le départ de Lot est décrit par la Tora dans les termes suivants
(id.) : « Et Lot alla de Qédem », expression expliquée par nos Sages
comme faisant allusion au « Qadmono chel 'Olam », à Celui Qui précéda
le monde, car Lot s'est dit : « Je ne veux ni d'Avraham, ni de son D.
» (Rachi ad loc.). D'où nos Sages ont-ils appris que Lot en était arrivé
à de telles pensées mécréantes, alors que la Tora ne livre aucune indication
à cet égard, a priori ?
Il semble que la demande d'Avraham « De grâce, sépare-toi de moi
» – qui n'était pas un ordre, puisqu'accompagnée des mots « de grâce
», auquel évidemment Lot aurait dû obéir – était, une épreuve qu'Avraham
lui imposait. En effet, la maison d'Avraham était alors le seul endroit
du monde où l'Unicité de D. était proclamée et vécue à tout moment.
D'un côté, quitter cette enceinte, quelle que soit la raison d'un tel
abandon, prouvait que cet aspect n'avait aucune importance aux yeux de
Lot. Mais y rester signifiait se soumettre totalement à l'influence d'Avraham,
et même refuser la tentation de la richesse que le choix de se rendre
à Sodome semblait promettre, prouvant que la seule aspiration de la personne
qui reste auprès d'Avraham est la recherche de la Vérité unique.
Lot ayant choisi la première voie, il prouvait qu'il se révoltait
contre l'autorité d'Avraham et qu'il refusait les chemins de D. D'où
cet enseignement de nos Sages : « Je ne veux ni d'Avraham, ni de son D.
!» !
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT
WAYERA
בראשית
פרק יח
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה,
בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל,
כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו,
וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים,
נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם
מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.
ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי
חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל
עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם,
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת
הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ
לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן
עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ,
כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה;
וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח
סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל-הַבָּקָר,
רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ
וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר,
לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה
וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה,
וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם
תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ. ט וַיֹּאמְרוּ
אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר,
הִנֵּה בָאֹהֶל. י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב
אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה
אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל,
וְהוּא אַחֲרָיו. יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה
זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת
לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים. יב וַתִּצְחַק
שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי
בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי
זָקֵן. יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם:
לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף
אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי. יד
הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד
אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה
בֵן. טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא
צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה; וַיֹּאמֶר לֹא,
כִּי צָחָקְתְּ. טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם
הָאֲנָשִׁים, וַיַּשְׁקִפוּ עַל-פְּנֵי
סְדֹם; וְאַבְרָהָם--הֹלֵךְ עִמָּם, לְשַׁלְּחָם.
יז וַיהוָה, אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי
מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. יח
וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל,
וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי
הָאָרֶץ. יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן
אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ
אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת
צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה
עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו.
כ וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה
כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה,
מְאֹד. כא אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ
הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם-לֹא,
אֵדָעָה. כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים,
וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה; וְאַבְרָהָם--עוֹדֶנּוּ
עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה. כג וַיִּגַּשׁ
אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה,
צַדִּיק עִם-רָשָׁע. כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים
צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה
וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים
הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. כה
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה,
לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק,
כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ--הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ,
לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. כו וַיֹּאמֶר
יְהוָה, אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים
צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר--וְנָשָׂאתִי
לְכָל-הַמָּקוֹם, בַּעֲבוּרָם. כז וַיַּעַן
אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי
לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.
כח אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם,
חֲמִשָּׁה--הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה, אֶת-כָּל-הָעִיר;
וַיֹּאמֶר, לֹא אַשְׁחִית, אִם-אֶמְצָא שָׁם,
אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. כט וַיֹּסֶף
עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו, וַיֹּאמַר, אוּלַי
יִמָּצְאוּן שָׁם, אַרְבָּעִים; וַיֹּאמֶר
לֹא אֶעֱשֶׂה, בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.
ל וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבֵּרָה--אוּלַי
יִמָּצְאוּן שָׁם, שְׁלֹשִׁים; וַיֹּאמֶר
לֹא אֶעֱשֶׂה, אִם-אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.
לא וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר
אֶל-אֲדֹנָי--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֶשְׂרִים;
וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.
לב וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה
אַךְ-הַפַּעַם--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם,
עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר
הָעֲשָׂרָה. לג וַיֵּלֶךְ יְהוָה--כַּאֲשֶׁר
כִּלָּה, לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם,
שָׁב לִמְקֹמוֹ.
בראשית
פרק יט
א וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי
הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט,
יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם
לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.
ב וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ
נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ
רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם
לְדַרְכְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב
נָלִין. ג וַיִּפְצַר-בָּם מְאֹד--וַיָּסֻרוּ
אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ
לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ.
ד טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר
אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר
וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה.
ה וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ,
אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ
הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה
אֹתָם. ו וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט, הַפֶּתְחָה;
וְהַדֶּלֶת, סָגַר אַחֲרָיו. ז וַיֹּאמַר:
אַל-נָא אַחַי, תָּרֵעוּ. ח הִנֵּה-נָא
לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ
אִישׁ--אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם,
וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם;
רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל, אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר,
כִּי-עַל-כֵּן בָּאוּ, בְּצֵל קֹרָתִי.
ט וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה, וַיֹּאמְרוּ
הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט--עַתָּה,
נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ
בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר
הַדָּלֶת. י וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים
אֶת-יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת-לוֹט אֲלֵיהֶם
הַבָּיְתָה; וְאֶת-הַדֶּלֶת, סָגָרוּ.
יא וְאֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-פֶּתַח הַבַּיִת,
הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן, וְעַד-גָּדוֹל;
וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפָּתַח. יב וַיֹּאמְרוּ
הָאֲנָשִׁים אֶל-לוֹט, עֹד מִי-לְךָ פֹה--חָתָן
וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ
בָּעִיר: הוֹצֵא, מִן-הַמָּקוֹם. יג
כִּי-מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ, אֶת-הַמָּקוֹם
הַזֶּה: כִּי-גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת-פְּנֵי
יְהוָה, וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ.
יד וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל-חֲתָנָיו
לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ
מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי-מַשְׁחִית יְהוָה,
אֶת-הָעִיר; וַיְהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי
חֲתָנָיו. טו וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה,
וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר:
קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ,
הַנִּמְצָאֹת--פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֹן
הָעִיר. טז וַיִּתְמַהְמָהּ--וַיַּחֲזִיקוּ
הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ
וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה
עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ
לָעִיר. יז וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם
הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ--אַל-תַּבִּיט
אַחֲרֶיךָ, וְאַל-תַּעֲמֹד בְּכָל-הַכִּכָּר:
הָהָרָה הִמָּלֵט, פֶּן-תִּסָּפֶה. יח
וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם: אַל-נָא, אֲדֹנָי.
יט הִנֵּה-נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן, בְּעֵינֶיךָ,
וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ
עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת-נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי,
לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה--פֶּן-תִּדְבָּקַנִי
הָרָעָה, וָמַתִּי. כ הִנֵּה-נָא הָעִיר
הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה--וְהִוא
מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא
מִצְעָר הִוא--וּתְחִי נַפְשִׁי. כא וַיֹּאמֶר
אֵלָיו--הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, גַּם
לַדָּבָר הַזֶּה: לְבִלְתִּי הָפְכִּי
אֶת-הָעִיר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. כב מַהֵר,
הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת
דָּבָר, עַד-בֹּאֲךָ שָׁמָּה; עַל-כֵּן קָרָא
שֵׁם-הָעִיר, צוֹעַר. כג הַשֶּׁמֶשׁ, יָצָא
עַל-הָאָרֶץ; וְלוֹט, בָּא צֹעֲרָה. כד
וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית
וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם.
כה וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת
כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים,
וְצֶמַח הָאֲדָמָה. כו וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ,
מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.
כז וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר:
אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי
יְהוָה. כח וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם
וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר;
וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ,
כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן. כט וַיְהִי,
בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר,
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח
אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ
אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט.
ל וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר,
וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ, כִּי יָרֵא,
לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר; וַיֵּשֶׁב, בַּמְּעָרָה--הוּא,
וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו. לא וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה
אֶל-הַצְּעִירָה, אָבִינוּ זָקֵן; וְאִישׁ
אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ, כְּדֶרֶךְ
כָּל-הָאָרֶץ. לב לְכָה נַשְׁקֶה אֶת-אָבִינוּ
יַיִן, וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ; וּנְחַיֶּה
מֵאָבִינוּ, זָרַע. לג וַתַּשְׁקֶיןָ
אֶת-אֲבִיהֶן יַיִן, בַּלַּיְלָה הוּא; וַתָּבֹא
הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת-אָבִיהָ,
וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ.
לד וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה
אֶל-הַצְּעִירָה, הֵן-שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ
אֶת-אָבִי; נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם-הַלַּיְלָה,
וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ,
זָרַע. לה וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה
הַהוּא, אֶת-אֲבִיהֶן--יָיִן; וַתָּקָם הַצְּעִירָה
וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ
וּבְקֻמָהּ. לו וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי
בְנוֹת-לוֹט, מֵאֲבִיהֶן. לז וַתֵּלֶד
הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב:
הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם. לח וְהַצְּעִירָה
גַם-הִוא יָלְדָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ
בֶּן-עַמִּי: הוּא אֲבִי בְנֵי-עַמּוֹן,
עַד-הַיּוֹם. {ס}
בראשית
פרק כ
א וַיִּסַּע מִשָּׁם
אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב
בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.
ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ,
אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ
מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה.
ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם
הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת
עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא,
בְּעֻלַת בָּעַל. ד וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא
קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי
גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג. ה הֲלֹא הוּא
אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא
אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן
כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת. ו וַיֹּאמֶר
אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי
יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ
זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ,
מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ
אֵלֶיהָ. ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ
כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ,
וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת
תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. ח
וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, וַיִּקְרָא
לְכָל-עֲבָדָיו, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים,
מְאֹד. ט וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם,
וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי
לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי,
חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ,
עָשִׂיתָ עִמָּדִי. י וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ,
אֶל-אַבְרָהָם: מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ
אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה. יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם,
כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים,
בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר
אִשְׁתִּי. יב וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי
בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי,
לְאִשָּׁה. יג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ
אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר
לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי:
אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה,
אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא. יד וַיִּקַּח
אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת,
וַיִּתֵּן, לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ,
אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. טו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ,
הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב
בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב. טז וּלְשָׂרָה אָמַר,
הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ--הִנֵּה
הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם, לְכֹל אֲשֶׁר
אִתָּךְ; וְאֵת כֹּל, וְנֹכָחַת. יז וַיִּתְפַּלֵּל
אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא
אֱלֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ,
וְאַמְהֹתָיו--וַיֵּלֵדוּ. יח כִּי-עָצֹר
עָצַר יְהוָה, בְּעַד כָּל-רֶחֶם לְבֵית
אֲבִימֶלֶךְ, עַל-דְּבַר שָׂרָה, אֵשֶׁת
אַבְרָהָם. {ס}
בראשית
פרק כא
א וַיהוָה פָּקַד אֶת-שָׂרָה,
כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה,
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד
שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד,
אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. ג וַיִּקְרָא
אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ,
אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה--יִצְחָק.
ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ,
בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה
אֹתוֹ, אֱלֹהִים. ה וְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת
שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.
ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה--צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים:
כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי. ז וַתֹּאמֶר,
מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים,
שָׂרָה: כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו.
ח וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ
אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל
אֶת-יִצְחָק. ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר
הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.
י וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה
הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ
בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.
יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם,
עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר
וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ
שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק,
יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. יג וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה,
לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ,
הוּא. יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר
וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן
אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ;
וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר
שָׁבַע. טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת;
וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד
הַשִּׂיחִם. טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב
לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת,
כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד;
וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ
וַתֵּבְךְּ. יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים,
אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ
אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר
לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע
אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.
יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי
אֶת-יָדֵךְ בּוֹ: כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל,
אֲשִׂימֶנּוּ. יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים
אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ
וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ,
אֶת-הַנָּעַר. כ וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת-הַנַּעַר,
וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב, בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי,
רֹבֶה קַשָּׁת. כא וַיֵּשֶׁב, בְּמִדְבַּר
פָּארָן; וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה,
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. {פ}
כב וַיְהִי, בָּעֵת הַהִוא,
וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ,
אֶל-אַבְרָהָם לֵאמֹר: אֱלֹהִים עִמְּךָ,
בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה. כג וְעַתָּה,
הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר
לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד
אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי,
וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ.
כד וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אָנֹכִי, אִשָּׁבֵעַ.
כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם, אֶת-אֲבִימֶלֶךְ,
עַל-אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם, אֲשֶׁר גָּזְלוּ
עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ. כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ--לֹא
יָדַעְתִּי, מִי עָשָׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה;
וְגַם-אַתָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם
אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי--בִּלְתִּי הַיּוֹם.
כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר, וַיִּתֵּן
לַאֲבִימֶלֶךְ; וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם,
בְּרִית. כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם, אֶת-שֶׁבַע
כִּבְשֹׂת הַצֹּאן--לְבַדְּהֶן. כט וַיֹּאמֶר
אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה,
שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ,
לְבַדָּנָה. ל וַיֹּאמֶר--כִּי אֶת-שֶׁבַע
כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי: בַּעֲבוּר
תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי
אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת. לא עַל-כֵּן, קָרָא
לַמָּקוֹם הַהוּא--בְּאֵר שָׁבַע: כִּי
שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם. לב וַיִּכְרְתוּ
בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ,
וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ
פְּלִשְׁתִּים. לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל,
בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם
יְהוָה, אֵל עוֹלָם. לד וַיָּגָר אַבְרָהָם
בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים.
{פ}
בראשית
פרק כב
א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם;
וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר
הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ
אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק,
וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ
שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר
אֹמַר אֵלֶיךָ. ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם
בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח
אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק
בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם
וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ
הָאֱלֹהִים. ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא
אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק. ה וַיֹּאמֶר
אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה
עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה
עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה
אֲלֵיכֶם. ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי
הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ,
וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת;
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו. ז וַיֹּאמֶר
יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר
אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר,
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה,
לְעֹלָה. ח וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים
יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ
שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו. ט וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם
אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ
אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ,
וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל
לָעֵצִים. י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ,
וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.
יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם,
וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר,
הִנֵּנִי. יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח
יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ,
מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא
אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ
אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי. יג וַיִּשָּׂא
אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל,
אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו;
וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל,
וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.
יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם
הַהוּא, יְהוָה יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר
הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה. טו וַיִּקְרָא
מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם, שֵׁנִית,
מִן-הַשָּׁמָיִם. טז וַיֹּאמֶר, בִּי
נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-יְהוָה: כִּי, יַעַן
אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא
חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ.
יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה
אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם,
וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ
זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. יח וְהִתְבָּרְכוּ
בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב,
אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. יט וַיָּשָׁב
אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ
יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם,
בִּבְאֵר שָׁבַע. {פ}
כ וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם, לֵאמֹר:
הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא, בָּנִים--לְנָחוֹר
אָחִיךָ. כא אֶת-עוּץ בְּכֹרוֹ, וְאֶת-בּוּז
אָחִיו, וְאֶת-קְמוּאֵל, אֲבִי אֲרָם.
כב וְאֶת-כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ, וְאֶת-פִּלְדָּשׁ
וְאֶת-יִדְלָף, וְאֵת, בְּתוּאֵל. כג וּבְתוּאֵל,
יָלַד אֶת-רִבְקָה; שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה
מִלְכָּה, לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם.
כד וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה; וַתֵּלֶד
גַּם-הִוא אֶת-טֶבַח וְאֶת-גַּחַם, וְאֶת-תַּחַשׁ
וְאֶת-מַעֲכָה. {פ}
|
Wayéra
Au début de la Paracha, Rachi explique que D. S'est révélé à Avraham
« dans les plaines de Mamré » (18,1), car c'est Mamré qui lui donna
le conseil de se circoncire. En effet, nos Sages enseignent (Beréchith
Rabba 43,8) que, lorsque D. dit à Avraham d'effectuer la circoncision,
ce dernier alla prendre conseil auprès de ses trois amis 'Aner, Echkol
et Mamré. 'Aner lui dit : « Tu es âgé de cent ans, et tu vas te faire
souffrir ? » Echkol lui conseilla : « Pourquoi vas-tu t'affaiblir devant
tes ennemis ? » Et Mamré lui suggéra : « Ton D., Qui t'a soutenu dans
la fournaise, contre les quatre rois et pendant la famine, te dit de faire
cela, et tu ne Lui obéis pas ? » Et alors D. proclama qu'Il ne Se révélera
à Avraham que dans le domaine de Mamré.
Beaucoup de commentateurs se posent la question : pourquoi Avraham a-t-il
eu besoin de demander conseil quant à la circoncision ? Les réponses
sont nombreuses, mais il nous semble que l'emplacement même de cette consultation
d'Avraham dans le Midrach permet d'en comprendre la raison. En effet, ce
Midrach est situé dans la Paracha précédente, à propos du verset (14,13)
: « Celui-ci demeurait dans les plaines de Mamré l'Amorréen, frère
d'Echkol et de 'Aner, lesquels étaient les alliés d'Avraham ». Ce Midrach
aurait plutôt sa place au début de la présente Paracha pour expliquer
la raison de la révélation divine dans le domaine de Mamré. Mais nos
Sages ont choisi le verset où il est mentionné que ces trois hommes qu'avait
consultés Avraham étaient ses alliés, afin de nous dévoiler la raison
de cette consultation.
En effet, si une personne contracte une alliance avec d'autres, l'engageant
à venir à leur secours s'ils sont attaqués, il n'a pas le droit de s'affaiblir
sans leur accord : son affaiblissement peut mettre en danger cette alliance,
puisqu'il ne pourra pas venir à leur aide en cas de danger. Le fait d'accomplir
une circoncision à l'âge de cent ans allait évidemment affaiblir Avraham
pour une longue période, et il ne peut le faire qu'avec leur assentiment.
C'est pourquoi, il se rendit chez eux pour leur en parler.
Il est possible que le calcul d'Avraham fût basé sur le fait qu'avec
cette consultation, il se trouverait avec cinq opinions ! Celle de D. Qui
lui a ordonné de se circoncire, la sienne propre qui était évidemment
d'obéir, et les trois opinions de ses alliés. Mamré lui disant d'accepter,
il y avait donc trois avis favorables à la circoncision. Si ce dernier
s'était rangé à l'opinion de ses deux autres frères, Avraham se serait
vraisemblablement retourné vers D. pour Le consulter, car, n'ayant pas
obtenu l'accord de ses alliés, il lui était interdit de se circoncire,
et se devait de poser le problème devant D.
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT
'HAYE SARA
בראשית
פרק כג
א וַיִּהְיוּ חַיֵּי
שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה
וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.
ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע
הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא,
אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.
ג וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ;
וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר. ד
גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ
לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה
מֵתִי מִלְּפָנָי. ה וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת
אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ. ו שְׁמָעֵנוּ
אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר
קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ,
אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר
מֵתֶךָ. ז וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ
לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. ח וַיְדַבֵּר
אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם,
לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי,
וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.
ט וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה
אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:
בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.
י וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת;
וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם
בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ
לֵאמֹר. יא לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה
נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ
לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי
נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ. יב וַיִּשְׁתַּחוּ,
אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ. יג וַיְדַבֵּר
אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר,
אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי
כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה
אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה. יד וַיַּעַן עֶפְרוֹן
אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ. טו אֲדֹנִי
שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף
בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ,
קְבֹר. טז וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן,
וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף
אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע
מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.
יז וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה,
אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה,
וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר
בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב.
יח לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת,
בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. יט וְאַחֲרֵי-כֵן
קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת
שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא
חֶבְרוֹן: בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. כ וַיָּקָם
הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר:
מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת. {ס}
בראשית
פרק כד
א וְאַבְרָהָם זָקֵן,
בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם,
בַּכֹּל. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ
זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ:
שִׂים-נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי. ג וְאַשְׁבִּיעֲךָ--בַּיהוָה
אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ:
אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת
הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ.
ד כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ;
וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי לְיִצְחָק.
ה וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הָעֶבֶד, אוּלַי לֹא-תֹאבֶה
הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל-הָאָרֶץ
הַזֹּאת; הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת-בִּנְךָ,
אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָצָאתָ מִשָּׁם.
ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם: הִשָּׁמֶר
לְךָ, פֶּן-תָּשִׁיב אֶת-בְּנִי שָׁמָּה.
ז יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי
מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲשֶׁר
דִּבֶּר-לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לִי לֵאמֹר,
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת--הוּא,
יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְלָקַחְתָּ
אִשָּׁה לִבְנִי, מִשָּׁם. ח וְאִם-לֹא
תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ--וְנִקִּיתָ,
מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת; רַק אֶת-בְּנִי, לֹא
תָשֵׁב שָׁמָּה. ט וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד
אֶת-יָדוֹ, תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו;
וַיִּשָּׁבַע לוֹ, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה.
י וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים
מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב
אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ
אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר.
יא וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר,
אֶל-בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת
צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת. יב וַיֹּאמַר--יְהוָה
אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא
לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי
אַבְרָהָם. יג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב,
עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר,
יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ,
אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ
וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ
אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ
לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ
חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי. טו וַיְהִי-הוּא, טֶרֶם
כִּלָּה לְדַבֵּר, וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת
אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן-מִלְכָּה,
אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם; וְכַדָּהּ,
עַל-שִׁכְמָהּ. טז וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת
מַרְאֶה מְאֹד--בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ;
וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ
וַתָּעַל. יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ;
וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם
מִכַּדֵּךְ. יח וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי;
וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.
יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם
לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ,
לִשְׁתֹּת. כ וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ
אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר,
לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו.
כא וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ--לָדַעַת
הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ, אִם-לֹא.
כב וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים
לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב,
בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים
עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.
כג וַיֹּאמֶר בַּת-מִי אַתְּ, הַגִּידִי
נָא לִי; הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ,
לָלִין. כד וַתֹּאמֶר אֵלָיו, בַּת-בְּתוּאֵל
אָנֹכִי--בֶּן-מִלְכָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה
לְנָחוֹר. כה וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם-תֶּבֶן
גַּם-מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ--גַּם-מָקוֹם,
לָלוּן. כו וַיִּקֹּד הָאִישׁ, וַיִּשְׁתַּחוּ
לַיהוָה. כז וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה
אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב
חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי,
בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה, בֵּית, אֲחֵי
אֲדֹנִי. כח וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָ, וַתַּגֵּד,
לְבֵית אִמָּהּ--כַּדְּבָרִים, הָאֵלֶּה.
כט וּלְרִבְקָה אָח, וּשְׁמוֹ לָבָן; וַיָּרָץ
לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה, אֶל-הָעָיִן.
ל וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם, וְאֶת-הַצְּמִדִים
עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ, וּכְשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי
רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר, כֹּה-דִבֶּר אֵלַי
הָאִישׁ; וַיָּבֹא, אֶל-הָאִישׁ, וְהִנֵּה
עֹמֵד עַל-הַגְּמַלִּים, עַל-הָעָיִן.
לא וַיֹּאמֶר, בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה
תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי
הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. לב
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח
הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא,
לַגְּמַלִּים, וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו,
וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
לג ויישם (וַיּוּשַׂם) לְפָנָיו, לֶאֱכֹל,
וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל, עַד אִם-דִּבַּרְתִּי
דְּבָרָי; וַיֹּאמֶר, דַּבֵּר. לד וַיֹּאמַר:
עֶבֶד אַבְרָהָם, אָנֹכִי. לה וַיהוָה
בֵּרַךְ אֶת-אֲדֹנִי, מְאֹד--וַיִּגְדָּל;
וַיִּתֶּן-לוֹ צֹאן וּבָקָר, וְכֶסֶף וְזָהָב,
וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.
לו וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן,
לַאדֹנִי, אַחֲרֵי, זִקְנָתָהּ; וַיִּתֶּן-לוֹ,
אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ. לז וַיַּשְׁבִּעֵנִי
אֲדֹנִי, לֵאמֹר: לֹא-תִּקַּח אִשָּׁה,
לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר
אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ. לח אִם-לֹא
אֶל-בֵּית-אָבִי תֵּלֵךְ, וְאֶל-מִשְׁפַּחְתִּי;
וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה, לִבְנִי. לט וָאֹמַר,
אֶל-אֲדֹנִי: אֻלַי לֹא-תֵלֵךְ הָאִשָּׁה,
אַחֲרָי. מ וַיֹּאמֶר, אֵלָי: יְהוָה
אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו, יִשְׁלַח
מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ,
וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִמִּשְׁפַּחְתִּי
וּמִבֵּית אָבִי. מא אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי,
כִּי תָבוֹא אֶל-מִשְׁפַּחְתִּי; וְאִם-לֹא
יִתְּנוּ לָךְ, וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי.
מב וָאָבֹא הַיּוֹם, אֶל-הָעָיִן; וָאֹמַר,
יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אִם-יֶשְׁךָ-נָּא
מַצְלִיחַ דַּרְכִּי, אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ
עָלֶיהָ. מג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין
הַמָּיִם; וְהָיָה הָעַלְמָה, הַיֹּצֵאת
לִשְׁאֹב, וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי-נָא
מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ. מד וְאָמְרָה
אֵלַי גַּם-אַתָּה שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ
אֶשְׁאָב--הִוא הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר-הֹכִיחַ
יְהוָה לְבֶן-אֲדֹנִי. מה אֲנִי טֶרֶם
אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל-לִבִּי, וְהִנֵּה
רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ,
וַתֵּרֶד הָעַיְנָה, וַתִּשְׁאָב; וָאֹמַר
אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי נָא. מו וַתְּמַהֵר,
וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ, וַתֹּאמֶר
שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה; וָאֵשְׁתְּ,
וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה. מז וָאֶשְׁאַל
אֹתָהּ, וָאֹמַר בַּת-מִי אַתְּ, וַתֹּאמֶר
בַּת-בְּתוּאֵל בֶּן-נָחוֹר, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ
מִלְכָּה; וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל-אַפָּהּ,
וְהַצְּמִידִים עַל-יָדֶיהָ. מח וָאֶקֹּד
וָאֶשְׁתַּחֲוֶה, לַיהוָה; וָאֲבָרֵךְ, אֶת-יְהוָה
אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הִנְחַנִי
בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, לָקַחַת אֶת-בַּת-אֲחִי
אֲדֹנִי לִבְנוֹ. מט וְעַתָּה אִם-יֶשְׁכֶם
עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ
לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה
עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל. נ וַיַּעַן
לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵיְהוָה
יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ,
רַע אוֹ-טוֹב. נא הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ,
קַח וָלֵךְ; וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן-אֲדֹנֶיךָ,
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה. נב וַיְהִי,
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם;
וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, לַיהוָה. נג
וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי
זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה;
וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.
נד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים
אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ; וַיָּקוּמוּ
בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי.
נה וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב
הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר;
אַחַר, תֵּלֵךְ. נו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַיהוָה הִצְלִיחַ
דַּרְכִּי; שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי.
נז וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה,
אֶת-פִּיהָ. נח וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי עִם-הָאִישׁ
הַזֶּה; וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ. נט וַיְשַׁלְּחוּ
אֶת-רִבְקָה אֲחֹתָם, וְאֶת-מֵנִקְתָּהּ,
וְאֶת-עֶבֶד אַבְרָהָם, וְאֶת-אֲנָשָׁיו.
ס וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ
לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי
רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר
שֹׂנְאָיו. סא וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ,
וַתִּרְכַּבְנָה עַל-הַגְּמַלִּים, וַתֵּלַכְנָה,
אַחֲרֵי הָאִישׁ; וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת-רִבְקָה,
וַיֵּלַךְ. סב וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא,
בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ
הַנֶּגֶב. סג וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ
בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא
עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים.
סד וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא
אֶת-יִצְחָק; וַתִּפֹּל, מֵעַל הַגָּמָל.
סה וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד, מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה
הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר
הָעֶבֶד, הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף,
וַתִּתְכָּס. סו וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד,
לְיִצְחָק, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר
עָשָׂה. סז וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה
שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ
לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם
יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ. {פ}
בראשית
פרק כה
א וַיֹּסֶף אַבְרָהָם
וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה.
ב וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-זִמְרָן וְאֶת-יָקְשָׁן,
וְאֶת-מְדָן, וְאֶת-מִדְיָן--וְאֶת-יִשְׁבָּק,
וְאֶת-שׁוּחַ. ג וְיָקְשָׁן יָלַד, אֶת-שְׁבָא
וְאֶת-דְּדָן; וּבְנֵי דְדָן, הָיוּ אַשּׁוּרִם
וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים. ד וּבְנֵי
מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ, וַאֲבִידָע,
וְאֶלְדָּעָה; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי קְטוּרָה.
ה וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ,
לְיִצְחָק. ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים
אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת;
וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ
חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם. ז וְאֵלֶּה,
יְמֵי שְׁנֵי-חַיֵּי אַבְרָהָם--אֲשֶׁר-חָי:
מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ
שָׁנִים. ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם
בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף,
אֶל-עַמָּיו. ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק
וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו, אֶל-מְעָרַת, הַמַּכְפֵּלָה:
אֶל-שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן-צֹחַר, הַחִתִּי,
אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי מַמְרֵא. י הַשָּׂדֶה
אֲשֶׁר-קָנָה אַבְרָהָם, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת--שָׁמָּה
קֻבַּר אַבְרָהָם, וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ.
יא וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ
אֱלֹהִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב
יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי. {פ}
יב וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת
יִשְׁמָעֵאל, בֶּן-אַבְרָהָם: אֲשֶׁר
יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית, שִׁפְחַת שָׂרָה--לְאַבְרָהָם.
יג וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל,
בִּשְׁמֹתָם, לְתוֹלְדֹתָם: בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל
נְבָיֹת, וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם.
יד וּמִשְׁמָע וְדוּמָה, וּמַשָּׂא. טו
חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה.
טז אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה
שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם, וּבְטִירֹתָם--שְׁנֵים-עָשָׂר
נְשִׂיאִם, לְאֻמֹּתָם. יז וְאֵלֶּה,
שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל--מְאַת שָׁנָה
וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים;
וַיִּגְוַע וַיָּמָת, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו.
יח וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר,
אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה,
אַשּׁוּרָה; עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, נָפָל.
{פ}
|
'Hayé Sara
La Paracha commence avec le décès de Sara, notre mère, suite à
la nouvelle de la 'Aqédath Yits'haq, que le Satan est venu lui annoncer
(Pirqé derabbi Eli'ézer chap. 32). De la manière dont nos Sages rapportent
cet événement, il ressort qu'un reproche est adressé à Sara : elle
s'est laissée impressionner, au point d'en mourir, par l'idée que Yits'haq
a peut-être été sacrifié par son père. Reproche étonnant ! En effet,
elle avait déjà cent vingt-sept ans et ne pouvait plus avoir d'enfants,
et voici que son fils unique aurait été mis à mort ! Que peut-on lui
reprocher ? J'ai entendu cette question au nom de rav Chemouel Tsewi Vitsick
zal, rav à Baltimore, petit-fils du rav Reouven Benguis zatsal de Jérusalem.
La réponse qu'il a apportée se base sur le commentaire du Sforno sur
le verset (Tehilim/Psaumes 23,4) : « Dussé-je suivre la sombre vallée
de la mort, je ne craindrais aucun mal, car Tu serais avec moi, Ton bâton
et Ta canne me consoleront » : "Ton bâton" avec lequel Tu m'as frappé
dans le passé, "et Ta canne" car ensuite Tu as été mon soutien et Tu
m'as aidé, "eux me consoleront" en temps d'adversité, car j'espère et
attends que Tu agisses de la même sorte dans le futur. C'est-à-dire que
de mon expérience du passé, où D. m'a toujours sauvé de tout malheur,
j'apprends que je ne dois jamais craindre quoi que ce soit, car c'est ainsi
qu'Il me protégera et me sauvera toujours.
Sara qui avait été habituée tout au long de sa vie à voir la Providence
divine la protéger à tout moment – quand elle fut prise dans la maison
de Pharaon en Egypte, dans celle d'Avimélekh chez les Philistins, contre
Hagar qui l'avait méprisée, et surtout lors de la naissance miraculeuse
de Yits'haq, alors qu'elle était déjà âgée de quatre-vingt-dix ans
et Avraham de cent ans – aurait dû comprendre et ressentir qu'elle n'avait
jamais rien à craindre, car D. la sauvera de tout malheur, comme Il l'avait
déjà fait dans le passé.
Cette explication a été la dernière donnée par ce rav zal, quelques
jours avant son décès à l'âge de quatre-vingt-six ans, et elle prouve
à quel point cette personne vivait profondément sa émouna dans la main
de la Providence divine.
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT
TOLEDOTH
יט וְאֵלֶּה
תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם: אַבְרָהָם,
הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. כ וַיְהִי יִצְחָק,
בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה
בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת
לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. כא
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ,
כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה,
וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. כב וַיִּתְרֹצְצוּ
הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן,
לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ
אֶת-יְהוָה. כג וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ,
שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים,
מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם
יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. כד וַיִּמְלְאוּ
יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.
כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ
כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ,
עֵשָׂו. כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו,
וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא
שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים
שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. כז וַיִּגְדְּלוּ,
הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ
צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם,
יֹשֵׁב אֹהָלִים. כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק
אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה,
אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. כט וַיָּזֶד יַעֲקֹב,
נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה,
וְהוּא עָיֵף. ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב,
הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי
עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם.
לא וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם
אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי. לב וַיֹּאמֶר עֵשָׂו,
הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה
לִי, בְּכֹרָה. לג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב,
הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע,
לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב.
לד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד
עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם
וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.
{פ}
בראשית
פרק כו
א וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ,
מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה
בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ
מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה. ב וַיֵּרָא
אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:
שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
ג גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ
וַאֲבָרְכֶךָּ: כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ,
אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי
אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי
לְאַבְרָהָם אָבִיךָ. ד וְהִרְבֵּיתִי
אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם,
וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת
הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל
גּוֹיֵי הָאָרֶץ. ה עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע
אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי,
מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי. ו
וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר. ז וַיִּשְׁאֲלוּ
אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר,
אֲחֹתִי הִוא: כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי,
פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה,
כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא. ח וַיְהִי,
כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף
אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד
הַחַלּוֹן; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק,
אֵת, רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. ט וַיִּקְרָא
אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אַךְ
הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ,
אֲחֹתִי הִוא; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק,
כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-אָמוּת עָלֶיהָ.
י וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ
לָּנוּ; כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם, אֶת-אִשְׁתֶּךָ,
וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ, אָשָׁם. יא וַיְצַו
אֲבִימֶלֶךְ, אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר:
הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה, וּבְאִשְׁתּוֹ--מוֹת
יוּמָת. יב וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ
הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה
שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה. יג
וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ
וְגָדֵל, עַד כִּי-גָדַל מְאֹד. יד וַיְהִי-לוֹ
מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה
רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים.
טו וְכָל-הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי
אָבִיו, בִּימֵי, אַבְרָהָם אָבִיו--סִתְּמוּם
פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר.
טז וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-יִצְחָק:
לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ,
מְאֹד. יז וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, יִצְחָק;
וַיִּחַן בְּנַחַל-גְּרָר, וַיֵּשֶׁב שָׁם.
יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת
הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם
אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי
מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת,
כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו.
יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל;
וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.
כ וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק
לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר
עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ. כא
וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ
גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה.
כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר
אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא
שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה
הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.
כג וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע.
כד וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בַּלַּיְלָה
הַהוּא, וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם
אָבִיךָ; אַל-תִּירָא, כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי,
וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ,
בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי. כה וַיִּבֶן
שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה,
וַיֶּט-שָׁם, אָהֳלוֹ; וַיִּכְרוּ-שָׁם עַבְדֵי-יִצְחָק,
בְּאֵר. כו וַאֲבִימֶלֶךְ, הָלַךְ אֵלָיו
מִגְּרָר; וַאֲחֻזַּת, מֵרֵעֵהוּ, וּפִיכֹל,
שַׂר-צְבָאוֹ. כז וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק,
מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי; וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם
אֹתִי, וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם.
כח וַיֹּאמְרוּ, רָאוֹ רָאִינוּ כִּי-הָיָה
יְהוָה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה
בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה
בְרִית, עִמָּךְ. כט אִם-תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ
רָעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ, וְכַאֲשֶׁר
עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק-טוֹב, וַנְּשַׁלֵּחֲךָ
בְּשָׁלוֹם; אַתָּה עַתָּה, בְּרוּךְ יְהוָה.
ל וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וַיֹּאכְלוּ
וַיִּשְׁתּוּ. לא וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר,
וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו; וַיְשַׁלְּחֵם
יִצְחָק, וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.
לב וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ
עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל-אֹדוֹת
הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ,
מָצָאנוּ מָיִם. לג וַיִּקְרָא אֹתָהּ,
שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע,
עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {ס}
לד וַיְהִי עֵשָׂו, בֶּן-אַרְבָּעִים
שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית,
בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי--וְאֶת-בָּשְׂמַת,
בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי. לה וַתִּהְיֶיןָ,
מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק, וּלְרִבְקָה.
{ס}
בראשית
פרק כז
א וַיְהִי כִּי-זָקֵן
יִצְחָק, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת;
וַיִּקְרָא אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל,
וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו,
הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא זָקַנְתִּי;
לֹא יָדַעְתִּי, יוֹם מוֹתִי. ג וְעַתָּה
שָׂא-נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ;
וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצוּדָה לִּי, צידה (צָיִד).
ד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי,
וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה: בַּעֲבוּר
תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת.
ה וְרִבְקָה שֹׁמַעַת--בְּדַבֵּר יִצְחָק,
אֶל-עֵשָׂו בְּנוֹ; וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה,
לָצוּד צַיִד לְהָבִיא. ו וְרִבְקָה,
אָמְרָה, אֶל-יַעֲקֹב בְּנָהּ, לֵאמֹר:
הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ, מְדַבֵּר
אֶל-עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר. ז הָבִיאָה
לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים, וְאֹכֵלָה;
וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי
מוֹתִי. ח וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי--לַאֲשֶׁר
אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ. ט לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן,
וְקַח-לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים,
טֹבִים; וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ,
כַּאֲשֶׁר אָהֵב. י וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ,
וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, לִפְנֵי
מוֹתוֹ. יא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-רִבְקָה
אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר,
וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק. יב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי
אָבִי, וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ;
וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה, וְלֹא בְרָכָה.
יג וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ, עָלַי קִלְלָתְךָ
בְּנִי; אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי, וְלֵךְ קַח-לִי.
יד וַיֵּלֶךְ, וַיִּקַּח, וַיָּבֵא, לְאִמּוֹ;
וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים, כַּאֲשֶׁר
אָהֵב אָבִיו. טו וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת-בִּגְדֵי
עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר
אִתָּהּ, בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-יַעֲקֹב,
בְּנָהּ הַקָּטָן. טז וְאֵת, עֹרֹת גְּדָיֵי
הָעִזִּים, הִלְבִּישָׁה, עַל-יָדָיו--וְעַל,
חֶלְקַת צַוָּארָיו. יז וַתִּתֵּן אֶת-הַמַּטְעַמִּים
וְאֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר עָשָׂתָה, בְּיַד,
יַעֲקֹב בְּנָהּ. יח וַיָּבֹא אֶל-אָבִיו,
וַיֹּאמֶר אָבִי; וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי, מִי
אַתָּה בְּנִי. יט וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
אֶל-אָבִיו, אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ--עָשִׂיתִי,
כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי; קוּם-נָא שְׁבָה,
וְאָכְלָה מִצֵּידִי--בַּעֲבוּר, תְּבָרְכַנִּי
נַפְשֶׁךָ. כ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-בְּנוֹ,
מַה-זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי; וַיֹּאמֶר,
כִּי הִקְרָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי.
כא וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, גְּשָׁה-נָּא
וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי: הַאַתָּה זֶה בְּנִי
עֵשָׂו, אִם-לֹא. כב וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב
אֶל-יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר,
הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי
עֵשָׂו. כג וְלֹא הִכִּירוֹ--כִּי-הָיוּ
יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו, שְׂעִרֹת;
וַיְבָרְכֵהוּ. כד וַיֹּאמֶר, אַתָּה
זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי.
כה וַיֹּאמֶר, הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה
מִצֵּיד בְּנִי--לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ, נַפְשִׁי;
וַיַּגֶּשׁ-לוֹ, וַיֹּאכַל, וַיָּבֵא לוֹ
יַיִן, וַיֵּשְׁתְּ. כו וַיֹּאמֶר אֵלָיו,
יִצְחָק אָבִיו: גְּשָׁה-נָּא וּשְׁקָה-לִּי,
בְּנִי. כז וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ,
וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ;
וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ
שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה. כח וְיִתֶּן-לְךָ,
הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי
הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ. כט
יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ)
לְךָ לְאֻמִּים--הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ,
וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ
אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ. ל וַיְהִי,
כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת-יַעֲקֹב,
וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב, מֵאֵת
פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו; וְעֵשָׂו אָחִיו,
בָּא מִצֵּידוֹ. לא וַיַּעַשׂ גַּם-הוּא
מַטְעַמִּים, וַיָּבֵא לְאָבִיו; וַיֹּאמֶר
לְאָבִיו, יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד
בְּנוֹ--בַּעֲבֻר, תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ.
לב וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו, מִי-אָתָּה;
וַיֹּאמֶר, אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו.
לג וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה, גְּדֹלָה
עַד-מְאֹד, וַיֹּאמֶר מִי-אֵפוֹא הוּא הַצָּד-צַיִד
וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא,
וָאֲבָרְכֵהוּ; גַּם-בָּרוּךְ, יִהְיֶה.
לד כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו, אֶת-דִּבְרֵי אָבִיו,
וַיִּצְעַק צְעָקָה, גְּדֹלָה וּמָרָה עַד-מְאֹד;
וַיֹּאמֶר לְאָבִיו, בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי
אָבִי. לה וַיֹּאמֶר, בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה;
וַיִּקַּח, בִּרְכָתֶךָ. לו וַיֹּאמֶר
הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי
זֶה פַעֲמַיִם--אֶת-בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה
עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי; וַיֹּאמַר, הֲלֹא-אָצַלְתָּ
לִּי בְּרָכָה. לז וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר
לְעֵשָׂו, הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת-כָּל-אֶחָיו
נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים, וְדָגָן וְתִירֹשׁ,
סְמַכְתִּיו; וּלְכָה אֵפוֹא, מָה אֶעֱשֶׂה
בְּנִי. לח וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-אָבִיו,
הַבְרָכָה אַחַת הִוא-לְךָ אָבִי--בָּרְכֵנִי
גַם-אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ,
וַיֵּבְךְּ. לט וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו,
וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי
הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם,
מֵעָל. מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ
תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ
עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. מא וַיִּשְׂטֹם
עֵשָׂו, אֶת-יַעֲקֹב, עַל-הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר
בֵּרְכוֹ אָבִיו; וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ,
יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה,
אֶת-יַעֲקֹב אָחִי. מב וַיֻּגַּד לְרִבְקָה,
אֶת-דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל; וַתִּשְׁלַח
וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן,
וַתֹּאמֶר אֵלָיו, הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ
מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ. מג וְעַתָּה
בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי; וְקוּם בְּרַח-לְךָ
אֶל-לָבָן אָחִי, חָרָנָה. מד וְיָשַׁבְתָּ
עִמּוֹ, יָמִים אֲחָדִים--עַד אֲשֶׁר-תָּשׁוּב,
חֲמַת אָחִיךָ. מה עַד-שׁוּב אַף-אָחִיךָ
מִמְּךָ, וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ לּוֹ,
וְשָׁלַחְתִּי, וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם;
לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם-שְׁנֵיכֶם, יוֹם אֶחָד.
מו וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי
בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ
יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה,
מִבְּנוֹת הָאָרֶץ--לָמָּה לִּי, חַיִּים.
בראשית
פרק כח
א וַיִּקְרָא יִצְחָק
אֶל-יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ
וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת
כְּנָעַן. ב קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם,
בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח-לְךָ
מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי
אִמֶּךָ. ג וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ,
וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל
עַמִּים. ד וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת
אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ--לְרִשְׁתְּךָ
אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים
לְאַבְרָהָם. ה וַיִּשְׁלַח יִצְחָק
אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם--אֶל-לָבָן
בֶּן-בְּתוּאֵל, הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה,
אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. ו וַיַּרְא עֵשָׂו,
כִּי-בֵרַךְ יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח
אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, לָקַחַת-לוֹ מִשָּׁם
אִשָּׁה: בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ--וַיְצַו עָלָיו
לֵאמֹר, לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.
ז וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ;
וַיֵּלֶךְ, פַּדֶּנָה אֲרָם. ח וַיַּרְא
עֵשָׂו, כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, בְּעֵינֵי,
יִצְחָק אָבִיו. ט וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו,
אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת
בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת
נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיו--לוֹ לְאִשָּׁה.
{ס}
|
Toledoth
Comme préparation à recevoir la bénédiction qu'il veut donner à
son fils Essaw, Yits'haq dit à ce dernier de partir à la chasse (non
sans faire attention à toutes les lois de la che'hita), d'en ramener du
gibier (non point dérobé, mais n'appartenant à personne), et d'en préparer
des mat'amim (un repas savoureux) comme Yits'haq aimait en consommer (27,3-4).
Comment comprendre ce désir de Yits'haq avinou – le Tsadiq, âgé de
cent vingt-trois ans, qui a été élevé en holocauste à l'âge de trente-sept
ans – de consommer un plat savoureux afin de mieux bénir son fils ?
Pourquoi n'a-t-il pas demandé à Rivqa de le préparer ?
D'autre part, quand Rivqa rapporte à son fils Ya'aqov ce qu'a dit son
mari à Essaw, elle lui dit (id. 8-9) : « Et maintenant, mon fils, sois
docile à ma voix, sur ce que je vais t'ordonner : vas au menu bétail
et prends-moi deux chevreaux, et j'en ferai pour ton père un repas savoureux
tel qu'il l'aime. » Rachi explique : "Prends-moi" – ils sont à moi
et ne seront donc pas le produit d'un vol. Pourquoi cette précision est-elle
nécessaire ? Pourquoi aussi Rivqa demande-t-elle à Ya'aqov d'amener lui-même
les deux chevreaux, ne pouvait-elle pas les prendre elle-même ? Et surtout
pourquoi a-t-elle besoin de souligner que ce qu'elle dit à Ya'aqov est
un ordre, "ce que je vais t'ordonner" ?
Il est connu que la mida qui caractérise Yits'haq est la midat hadin,
la rigueur, qui entraîne l'application intégrale des lois de la Tora
dans tous leurs détails. "Un repas savoureux" plaisant au palais de Yits'haq
est un mets qui a été préparé selon toutes les règles de la Halakha.
De plus, pour que ces aliments ouvrent la voie à la bénédiction qu'il
veut donner à son fils, il faut qu'ils aient été confectionnés pour
obéir à la volonté de son père (ou, si c'est Ya'aqov qui s'en occupe,
à celle de sa mère), pour ainsi y adjoindre la dimension de la mitswa
d'honorer son père et sa mère.
Il faut donc qu'ils soient purs de toute infraction au vol, aux lois
de la Che'hita, et doivent contenir en eux la mitswa de kiboud av we-em.
Evidemment, seul le palais de Yits'haq peut identifier ce goût particulier
des mitswoth. Yits'haq ne recherchait pas des délicatesses matérielles,
mais les raffinements spirituels auxquels il était sensible.
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT
WAYETSE
י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב,
מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.
יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם,
כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי
הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב,
בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה
סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ
הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים,
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה
יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי
יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי
יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב
עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.
יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ
יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה;
וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה,
וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ,
וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ,
וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:
כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי,
אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ. טז וַיִּיקַץ
יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן
יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי,
לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר,
מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין
זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר
הַשָּׁמָיִם. יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב
בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם
מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה;
וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ. יט וַיִּקְרָא
אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם
לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה. כ וַיִּדַּר
יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים
עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה
אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם
לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כא וְשַׁבְתִּי
בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה
לִי, לֵאלֹהִים. כב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת,
אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית
אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר
אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.
בראשית
פרק כט
א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב,
רַגְלָיו; וַיֵּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי-קֶדֶם.
ב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה-שָׁם
שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ--כִּי
מִן-הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים;
וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל-פִּי הַבְּאֵר.
ג וְנֶאֶסְפוּ-שָׁמָּה כָל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ
אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ,
אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן עַל-פִּי
הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ. ד וַיֹּאמֶר לָהֶם
יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ,
מֵחָרָן אֲנָחְנוּ. ה וַיֹּאמֶר לָהֶם,
הַיְדַעְתֶּם אֶת-לָבָן בֶּן-נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ,
יָדָעְנוּ. ו וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם
לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם--וְהִנֵּה רָחֵל
בִּתּוֹ, בָּאָה עִם-הַצֹּאן. ז וַיֹּאמֶר,
הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל--לֹא-עֵת, הֵאָסֵף
הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ.
ח וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ
כָּל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן
מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן.
ט עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה,
עִם-הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה,
הִוא. י וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב
אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן
לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב,
וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר,
וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.
יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא
אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. יב וַיַּגֵּד
יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא,
וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד
לְאָבִיהָ. יג וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן
אֶת-שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן-אֲחֹתוֹ, וַיָּרָץ
לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק-לוֹ וַיְנַשֶּׁק-לוֹ,
וַיְבִיאֵהוּ, אֶל-בֵּיתוֹ; וַיְסַפֵּר לְלָבָן,
אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. יד וַיֹּאמֶר
לוֹ לָבָן, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה;
וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ, חֹדֶשׁ יָמִים. טו
וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי
אַתָּה, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה
לִּי, מַה-מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ. טז וּלְלָבָן,
שְׁתֵּי בָנוֹת: שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה,
וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל. יז וְעֵינֵי
לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר,
וִיפַת מַרְאֶה. יח וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב,
אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע
שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה.
יט וַיֹּאמֶר לָבָן, טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ
לָךְ, מִתִּתִּי אֹתָהּ, לְאִישׁ אַחֵר; שְׁבָה,
עִמָּדִי. כ וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל,
שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים
אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. כא וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב אֶל-לָבָן הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי,
כִּי מָלְאוּ יָמָי; וְאָבוֹאָה, אֵלֶיהָ.
כב וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם,
וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. כג וַיְהִי בָעֶרֶב--וַיִּקַּח
אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו;
וַיָּבֹא, אֵלֶיהָ. כד וַיִּתֵּן לָבָן
לָהּ, אֶת-זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ--לְלֵאָה
בִתּוֹ, שִׁפְחָה. כה וַיְהִי בַבֹּקֶר,
וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה; וַיֹּאמֶר אֶל-לָבָן,
מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי--הֲלֹא בְרָחֵל
עָבַדְתִּי עִמָּךְ, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי.
כו וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת
הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. כז
מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת,
בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד,
שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת. כח וַיַּעַשׂ
יַעֲקֹב כֵּן, וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת;
וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-רָחֵל בִּתּוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה.
כט וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ, אֶת-בִּלְהָה
שִׁפְחָתוֹ--לָהּ, לְשִׁפְחָה. ל וַיָּבֹא
גַּם אֶל-רָחֵל, וַיֶּאֱהַב גַּם-אֶת-רָחֵל
מִלֵּאָה; וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ, עוֹד שֶׁבַע-שָׁנִים
אֲחֵרוֹת. לא וַיַּרְא יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה
לֵאָה, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ; וְרָחֵל,
עֲקָרָה. לב וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד
בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן: כִּי
אָמְרָה, כִּי-רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי--כִּי
עַתָּה, יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי. לג וַתַּהַר
עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע
יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי
גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן.
לד וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר
עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי,
כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים; עַל-כֵּן
קָרָא-שְׁמוֹ, לֵוִי. לה וַתַּהַר עוֹד
וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה
אֶת-יְהוָה--עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, יְהוּדָה;
וַתַּעֲמֹד, מִלֶּדֶת.
בראשית
פרק ל
א וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי
לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל,
בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי
בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. ב
וַיִּחַר-אַף יַעֲקֹב, בְּרָחֵל; וַיֹּאמֶר,
הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר-מָנַע
מִמֵּךְ, פְּרִי-בָטֶן. ג וַתֹּאמֶר, הִנֵּה
אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ; וְתֵלֵד,
עַל-בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם-אָנֹכִי,
מִמֶּנָּה. ד וַתִּתֶּן-לוֹ אֶת-בִּלְהָה
שִׁפְחָתָהּ, לְאִשָּׁה; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ,
יַעֲקֹב. ה וַתַּהַר בִּלְהָה, וַתֵּלֶד
לְיַעֲקֹב בֵּן. ו וַתֹּאמֶר רָחֵל, דָּנַנִּי
אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן-לִי
בֵּן; עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, דָּן.
ז וַתַּהַר עוֹד--וַתֵּלֶד, בִּלְהָה שִׁפְחַת
רָחֵל: בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב. ח וַתֹּאמֶר
רָחֵל, נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי
עִם-אֲחֹתִי--גַּם-יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא
שְׁמוֹ, נַפְתָּלִי. ט וַתֵּרֶא לֵאָה,
כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת; וַתִּקַּח אֶת-זִלְפָּה
שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב
לְאִשָּׁה. י וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת
לֵאָה--לְיַעֲקֹב בֵּן. יא וַתֹּאמֶר
לֵאָה, בגד (בָּא גָד); וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ,
גָּד. יב וַתֵּלֶד, זִלְפָּה שִׁפְחַת
לֵאָה, בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב. יג וַתֹּאמֶר
לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת;
וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר. יד וַיֵּלֶךְ
רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים, וַיִּמְצָא
דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה, וַיָּבֵא אֹתָם, אֶל-לֵאָה
אִמּוֹ; וַתֹּאמֶר רָחֵל, אֶל-לֵאָה, תְּנִי-נָא
לִי, מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. טו וַתֹּאמֶר
לָהּ, הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת-אִישִׁי, וְלָקַחַת,
גַּם אֶת-דּוּדָאֵי בְּנִי; וַתֹּאמֶר רָחֵל,
לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, תַּחַת,
דּוּדָאֵי בְנֵךְ. טז וַיָּבֹא יַעֲקֹב
מִן-הַשָּׂדֶה, בָּעֶרֶב, וַתֵּצֵא לֵאָה
לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, כִּי
שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי;
וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, בַּלַּיְלָה הוּא.
יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶל-לֵאָה; וַתַּהַר
וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב, בֵּן חֲמִישִׁי.
יח וַתֹּאמֶר לֵאָה, נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי,
אֲשֶׁר-נָתַתִּי שִׁפְחָתִי, לְאִישִׁי;
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר. יט וַתַּהַר
עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן-שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.
כ וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי
זֵבֶד טוֹב--הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי,
כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים; וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ, זְבֻלוּן. כא וְאַחַר, יָלְדָה
בַּת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, דִּינָה.
כב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע
אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ.
כג וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף
אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. כד וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף יְהוָה
לִי, בֵּן אַחֵר. כה וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר
יָלְדָה רָחֵל אֶת-יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב,
אֶל-לָבָן, שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה, אֶל-מְקוֹמִי
וּלְאַרְצִי. כו תְּנָה אֶת-נָשַׁי וְאֶת-יְלָדַי,
אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן--וְאֵלֵכָה:
כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, אֶת-עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר
עֲבַדְתִּיךָ. כז וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן,
אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ; נִחַשְׁתִּי,
וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ. כח
וַיֹּאמַר: נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי,
וְאֶתֵּנָה. כט וַיֹּאמֶר אֵלָיו--אַתָּה
יָדַעְתָּ, אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ; וְאֵת
אֲשֶׁר-הָיָה מִקְנְךָ, אִתִּי. ל כִּי
מְעַט אֲשֶׁר-הָיָה לְךָ לְפָנַי, וַיִּפְרֹץ
לָרֹב, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ, לְרַגְלִי;
וְעַתָּה, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי--לְבֵיתִי.
לא וַיֹּאמֶר, מָה אֶתֶּן-לָךְ; וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב, לֹא-תִתֶּן-לִי מְאוּמָה--אִם-תַּעֲשֶׂה-לִּי
הַדָּבָר הַזֶּה, אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ
אֶשְׁמֹר. לב אֶעֱבֹר בְּכָל-צֹאנְךָ
הַיּוֹם, הָסֵר מִשָּׁם כָּל-שֶׂה נָקֹד
וְטָלוּא וְכָל-שֶׂה-חוּם בַּכְּשָׂבִים,
וְטָלוּא וְנָקֹד, בָּעִזִּים; וְהָיָה,
שְׂכָרִי. לג וְעָנְתָה-בִּי צִדְקָתִי
בְּיוֹם מָחָר, כִּי-תָבוֹא עַל-שְׂכָרִי
לְפָנֶיךָ: כֹּל אֲשֶׁר-אֵינֶנּוּ נָקֹד
וְטָלוּא בָּעִזִּים, וְחוּם בַּכְּשָׂבִים--גָּנוּב
הוּא, אִתִּי. לד וַיֹּאמֶר לָבָן, הֵן:
לוּ, יְהִי כִדְבָרֶךָ. לה וַיָּסַר בַּיּוֹם
הַהוּא אֶת-הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים,
וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת,
כֹּל אֲשֶׁר-לָבָן בּוֹ, וְכָל-חוּם בַּכְּשָׂבִים;
וַיִּתֵּן, בְּיַד-בָּנָיו. לו וַיָּשֶׂם,
דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בֵּינוֹ, וּבֵין
יַעֲקֹב; וְיַעֲקֹב, רֹעֶה אֶת-צֹאן לָבָן--הַנּוֹתָרֹת.
לז וַיִּקַּח-לוֹ יַעֲקֹב, מַקַּל לִבְנֶה
לַח--וְלוּז וְעַרְמוֹן; וַיְפַצֵּל בָּהֵן,
פְּצָלוֹת לְבָנוֹת--מַחְשֹׂף הַלָּבָן,
אֲשֶׁר עַל-הַמַּקְלוֹת. לח וַיַּצֵּג,
אֶת-הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל, בָּרְהָטִים,
בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם--אֲשֶׁר תָּבֹאןָ
הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן, וַיֵּחַמְנָה
בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת. לט וַיֶּחֱמוּ
הַצֹּאן, אֶל-הַמַּקְלוֹת; וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן,
עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים. מ וְהַכְּשָׂבִים,
הִפְרִיד יַעֲקֹב, וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן
אֶל-עָקֹד וְכָל-חוּם, בְּצֹאן לָבָן; וַיָּשֶׁת-לוֹ
עֲדָרִים לְבַדּוֹ, וְלֹא שָׁתָם עַל-צֹאן
לָבָן. מא וְהָיָה, בְּכָל-יַחֵם הַצֹּאן
הַמְקֻשָּׁרוֹת, וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת-הַמַּקְלוֹת
לְעֵינֵי הַצֹּאן, בָּרְהָטִים--לְיַחְמֵנָּה,
בַּמַּקְלוֹת. מב וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן,
לֹא יָשִׂים; וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן,
וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב. מג וַיִּפְרֹץ
הָאִישׁ, מְאֹד מְאֹד; וַיְהִי-לוֹ, צֹאן
רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים
וַחֲמֹרִים.
בראשית
פרק לא
א וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי
בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר
לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה,
אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה. ב וַיַּרְא
יַעֲקֹב, אֶת-פְּנֵי לָבָן; וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ
עִמּוֹ, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. ג וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-יַעֲקֹב, שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ
וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ.
ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב, וַיִּקְרָא לְרָחֵל
וּלְלֵאָה, הַשָּׂדֶה, אֶל-צֹאנוֹ. ה וַיֹּאמֶר
לָהֶן, רֹאֶה אָנֹכִי אֶת-פְּנֵי אֲבִיכֶן,
כִּי-אֵינֶנּוּ אֵלַי, כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם;
וֵאלֹהֵי אָבִי, הָיָה עִמָּדִי. ו וְאַתֵּנָה,
יְדַעְתֶּן: כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי,
אֶת-אֲבִיכֶן. ז וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי,
וְהֶחֱלִף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת
מֹנִים; וְלֹא-נְתָנוֹ אֱלֹהִים, לְהָרַע
עִמָּדִי. ח אִם-כֹּה יֹאמַר, נְקֻדִּים
יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ--וְיָלְדוּ כָל-הַצֹּאן,
נְקֻדִּים; וְאִם-כֹּה יֹאמַר, עֲקֻדִּים
יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ--וְיָלְדוּ כָל-הַצֹּאן,
עֲקֻדִּים. ט וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת-מִקְנֵה
אֲבִיכֶם, וַיִּתֶּן-לִי. י וַיְהִי, בְּעֵת
יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא,
בַּחֲלוֹם; וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים
עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים.
יא וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים,
בַּחֲלוֹם--יַעֲקֹב; וָאֹמַר, הִנֵּנִי.
יב וַיֹּאמֶר, שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה
כָּל-הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן,
עֲקֻדִּים נְקֻדִּים, וּבְרֻדִּים: כִּי
רָאִיתִי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה
לָּךְ. יג אָנֹכִי הָאֵל, בֵּית-אֵל, אֲשֶׁר
מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ
לִּי שָׁם נֶדֶר; עַתָּה, קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ
הַזֹּאת, וְשׁוּב, אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.
יד וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה, וַתֹּאמַרְנָה
לוֹ: הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה, בְּבֵית
אָבִינוּ. טו הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ
לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ; וַיֹּאכַל גַּם-אָכוֹל,
אֶת-כַּסְפֵּנוּ. טז כִּי כָל-הָעֹשֶׁר,
אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ--לָנוּ
הוּא, וּלְבָנֵינוּ; וְעַתָּה, כֹּל אֲשֶׁר
אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ--עֲשֵׂה. יז וַיָּקָם,
יַעֲקֹב; וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו,
עַל-הַגְּמַלִּים. יח וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ,
וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ--מִקְנֵה
קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם:
לָבוֹא אֶל-יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן.
יט וְלָבָן הָלַךְ, לִגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ; וַתִּגְנֹב
רָחֵל, אֶת-הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ.
כ וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב, אֶת-לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי--עַל-בְּלִי
הִגִּיד לוֹ, כִּי בֹרֵחַ הוּא. כא וַיִּבְרַח
הוּא וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר
אֶת-הַנָּהָר; וַיָּשֶׂם אֶת-פָּנָיו, הַר
הַגִּלְעָד. כב וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם
הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בָרַח, יַעֲקֹב.
כג וַיִּקַּח אֶת-אֶחָיו, עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף
אַחֲרָיו, דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים; וַיַּדְבֵּק
אֹתוֹ, בְּהַר הַגִּלְעָד. כד וַיָּבֹא
אֱלֹהִים אֶל-לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם
הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ
פֶּן-תְּדַבֵּר עִם-יַעֲקֹב--מִטּוֹב עַד-רָע.
כה וַיַּשֵּׂג לָבָן, אֶת-יַעֲקֹב; וְיַעֲקֹב,
תָּקַע אֶת-אָהֳלוֹ בָּהָר, וְלָבָן תָּקַע
אֶת-אֶחָיו, בְּהַר הַגִּלְעָד. כו וַיֹּאמֶר
לָבָן, לְיַעֲקֹב, מֶה עָשִׂיתָ, וַתִּגְנֹב
אֶת-לְבָבִי; וַתְּנַהֵג, אֶת-בְּנֹתַי, כִּשְׁבֻיוֹת,
חָרֶב. כז לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ,
וַתִּגְנֹב אֹתִי; וְלֹא-הִגַּדְתָּ לִּי,
וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים
בְּתֹף וּבְכִנּוֹר. כח וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי,
לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי; עַתָּה,
הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ. כט יֶשׁ-לְאֵל יָדִי,
לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע; וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם
אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ
מִדַּבֵּר עִם-יַעֲקֹב--מִטּוֹב עַד-רָע.
ל וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי-נִכְסֹף
נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ; לָמָּה גָנַבְתָּ,
אֶת-אֱלֹהָי. לא וַיַּעַן יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר
לְלָבָן: כִּי יָרֵאתִי--כִּי אָמַרְתִּי,
פֶּן-תִּגְזֹל אֶת-בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.
לב עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא
יִחְיֶה--נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר-לְךָ מָה
עִמָּדִי, וְקַח-לָךְ; וְלֹא-יָדַע יַעֲקֹב,
כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. לג וַיָּבֹא לָבָן
בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל
שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת--וְלֹא מָצָא; וַיֵּצֵא
מֵאֹהֶל לֵאָה, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל.
לד וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים, וַתְּשִׂמֵם
בְּכַר הַגָּמָל--וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם; וַיְמַשֵּׁשׁ
לָבָן אֶת-כָּל-הָאֹהֶל, וְלֹא מָצָא.
לה וַתֹּאמֶר אֶל-אָבִיהָ, אַל-יִחַר בְּעֵינֵי
אֲדֹנִי, כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ,
כִּי-דֶרֶךְ נָשִׁים לִי; וַיְחַפֵּשׂ, וְלֹא
מָצָא אֶת-הַתְּרָפִים. לו וַיִּחַר לְיַעֲקֹב,
וַיָּרֶב בְּלָבָן; וַיַּעַן יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר
לְלָבָן, מַה-פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי, כִּי
דָלַקְתָּ אַחֲרָי. לז כִּי-מִשַּׁשְׁתָּ
אֶת-כָּל-כֵּלַי, מַה-מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי-בֵיתֶךָ--שִׂים
כֹּה, נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ; וְיוֹכִיחוּ,
בֵּין שְׁנֵינוּ. לח זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה
אָנֹכִי עִמָּךְ, רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ
לֹא שִׁכֵּלוּ; וְאֵילֵי צֹאנְךָ, לֹא אָכָלְתִּי.
לט טְרֵפָה, לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ--אָנֹכִי
אֲחַטֶּנָּה, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה;
גְּנֻבְתִי יוֹם, וּגְנֻבְתִי לָיְלָה.
מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח
בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי, מֵעֵינָי.
מא זֶה-לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ,
עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה
בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים
בְּצֹאנֶךָ; וַתַּחֲלֵף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי,
עֲשֶׂרֶת מֹנִים. מב לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה
לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי;
אֶת-עָנְיִי וְאֶת-יְגִיעַ כַּפַּי, רָאָה
אֱלֹהִים--וַיּוֹכַח אָמֶשׁ. מג וַיַּעַן
לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב, הַבָּנוֹת
בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן
צֹאנִי, וְכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לִי-הוּא;
וְלִבְנֹתַי מָה-אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה, הַיּוֹם,
אוֹ לִבְנֵיהֶן, אֲשֶׁר יָלָדוּ. מד וְעַתָּה,
לְכָה נִכְרְתָה בְרִית--אֲנִי וָאָתָּה;
וְהָיָה לְעֵד, בֵּינִי וּבֵינֶךָ. מה
וַיִּקַּח יַעֲקֹב, אָבֶן; וַיְרִימֶהָ,
מַצֵּבָה. מו וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו
לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים
וַיַּעֲשׂוּ-גָל; וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל-הַגָּל.
מז וַיִּקְרָא-לוֹ לָבָן, יְגַר שָׂהֲדוּתָא;
וְיַעֲקֹב, קָרָא לוֹ גַּלְעֵד. מח וַיֹּאמֶר
לָבָן, הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ
הַיּוֹם; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, גַּלְעֵד.
מט וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר, יִצֶף יְהוָה
בֵּינִי וּבֵינֶךָ: כִּי נִסָּתֵר, אִישׁ
מֵרֵעֵהוּ. נ אִם-תְּעַנֶּה אֶת-בְּנֹתַי,
וְאִם-תִּקַּח נָשִׁים עַל-בְּנֹתַי--אֵין
אִישׁ, עִמָּנוּ; רְאֵה, אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי
וּבֵינֶךָ. נא וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב:
הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה,
אֲשֶׁר יָרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ.
נב עֵד הַגַּל הַזֶּה, וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה:
אִם-אָנִי, לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל
הַזֶּה, וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי
אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת,
לְרָעָה. נג אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי
נָחוֹר, יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ--אֱלֹהֵי,
אֲבִיהֶם; וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב, בְּפַחַד
אָבִיו יִצְחָק. נד וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב
זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם;
וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם, וַיָּלִינוּ בָּהָר.
בראשית
פרק לב
א וַיַּשְׁכֵּם לָבָן
בַּבֹּקֶר, וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו--וַיְבָרֶךְ
אֶתְהֶם; וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן, לִמְקֹמוֹ.
ב וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ,
מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה;
וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, מַחֲנָיִם.
{פ}
|
Wayétsé
Dans son rêve, Ya'aqov vit (Beréchith/Genèse 28,12) « Des anges
de D. montant et descendant » sur l'échelle dressée sur la terre et
dont le sommet arrivait au ciel. Nos Sages expliquent ('Houlin 91b) que
ces messagers divins montaient, voyaient la figure de Ya'aqov gravée sur
le Trône de la Splendeur (il s'agit du visage humain mentionné dans la
prophétie de Ye'hezqel/Ezékiel 1,5-10) et redescendaient pour le tuer,
par jalousie, mais D. le protégea (verset 13). En revanche, à la fin
de la paracha, après la fuite de Ya'aqov de la maison de Lavan et leur
dispute qui suivit, il est dit (32,2) : « Et Ya'aqov poursuivit son voyage
; et les anges de Hachem le rencontrèrent » [wayifgue'ou bo de la racine
pegui'a, que nos Maîtres interprètent – Berakhoth 26b – à propos
du verset 28,11 comme signifiant prière]. Il semble donc que dans la seconde
rencontre entre les anges et Ya'aqov, à la fin de la paracha, ils se soient
adressés à lui dans un geste de prière, alors que dans un premier temps,
ils étaient prêts à le tuer de jalousie à le voir dans le Trône de
Splendeur ! Que s'est-il passé entre-temps ?
Après que Lavan l'ait accusé d'avoir dérobé ses idoles et ait fouillé
toutes ses affaires, sans y trouver quoi que ce soit lui appartenant (31,26-35),
la Tora dit : « Ya'aqov s'emporta et se disputa avec Lavan… » On pouvait
s'attendre à ce que la situation se dégrade au point que les interlocuteurs
en arrivent aux mains, mais ce n'est pas le cas, Ya'aqov se lance simplement
dans un long discours (id. 36-42). Il proclame, preuves à l'appui, sa
scrupuleuse honnêteté dans son travail chez son beau-père face à la
fourberie dont ce dernier avait fait preuve, durant les vingt années où
Ya'aqov avait travaillé chez lui. Ya'aqov est visiblement arrivé à un
tel degré de perfection que même dans sa colère, il sait se dominer.
Face à cette perfection atteinte par un être humain, les anges de D.
perçoivent en lui un être appartenant aux mondes supérieurs, les dépassant
même, au point qu'ils se tournent vers lui dans une attitude de prière.
C'est ainsi que l'on peut comprendre le dicton de nos Sages ('Erouvin
65b) : « Un homme est reconnaissable dans sa colère », non pas seulement
du fait qu'il ne laisse pas son emportement le dominer, mais encore dans
sa conduite et ses réactions lorsqu'il est porté à bout…
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT
WAYICHLA'H
ד וַיִּשְׁלַח
יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו
אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם.
ה וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן,
לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ
יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד-עָתָּה.
ו וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד
וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי,
לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ. ז וַיָּשֻׁבוּ,
הַמַּלְאָכִים, אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר:
בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ
לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ.
ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ;
וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, וְאֶת-הַצֹּאן
וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים--לִשְׁנֵי
מַחֲנוֹת. ט וַיֹּאמֶר, אִם-יָבוֹא עֵשָׂו
אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ--וְהָיָה
הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה.
י וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם,
וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק: יְהוָה הָאֹמֵר
אֵלַי, שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ--וְאֵיטִיבָה
עִמָּךְ. יא קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים,
וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ:
כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן
הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.
יב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד
עֵשָׂו: כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא
וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים. יג וְאַתָּה
אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי
אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר
מֵרֹב. יד וַיָּלֶן שָׁם, בַּלַּיְלָה
הַהוּא; וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה--לְעֵשָׂו
אָחִיו. טו עִזִּים מָאתַיִם, וּתְיָשִׁים
עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם, וְאֵילִים
עֶשְׂרִים. טז גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת
וּבְנֵיהֶם, שְׁלֹשִׁים; פָּרוֹת אַרְבָּעִים,
וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, וַעְיָרִם
עֲשָׂרָה. יז וַיִּתֵּן, בְּיַד-עֲבָדָיו,
עֵדֶר עֵדֶר, לְבַדּוֹ; וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו,
עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, בֵּין
עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. יח וַיְצַו אֶת-הָרִאשׁוֹן,
לֵאמֹר: כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי,
וּשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר, לְמִי-אַתָּה וְאָנָה
תֵלֵךְ, וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ. יט
וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב--מִנְחָה
הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו; וְהִנֵּה
גַם-הוּא, אַחֲרֵינוּ. כ וַיְצַו גַּם
אֶת-הַשֵּׁנִי, גַּם אֶת-הַשְּׁלִישִׁי,
גַּם אֶת-כָּל-הַהֹלְכִים, אַחֲרֵי הָעֲדָרִים
לֵאמֹר: כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן
אֶל-עֵשָׂו, בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ. כא וַאֲמַרְתֶּם--גַּם
הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, אַחֲרֵינוּ:
כִּי-אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו, בַּמִּנְחָה
הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי-כֵן אֶרְאֶה
פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי. כב וַתַּעֲבֹר
הַמִּנְחָה, עַל-פָּנָיו; וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה-הַהוּא,
בַּמַּחֲנֶה. כג וַיָּקָם בַּלַּיְלָה
הוּא, וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי
שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת-אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו;
וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. כד וַיִּקָּחֵם--וַיַּעֲבִרֵם,
אֶת-הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ.
כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק
אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע,
בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב,
בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי,
כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ,
כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר
אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב.
כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד
שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ
עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.
ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא
שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל
לִשְׁמִי; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, שָׁם. לא
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל:
כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים,
וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. לב וַיִּזְרַח-לוֹ
הַשֶּׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל;
וְהוּא צֹלֵעַ, עַל-יְרֵכוֹ. לג עַל-כֵּן
לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד
הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ, עַד,
הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ
יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה
בראשית
פרק לג
א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב
עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא,
וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ
אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל,
שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. ב וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת
וְאֶת-יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת-לֵאָה
וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף
אַחֲרֹנִים. ג וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם;
וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים,
עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו. ד וַיָּרָץ
עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל
עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ.
ה וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים
וְאֶת-הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה
לָּךְ; וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן
אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ. ו וַתִּגַּשְׁןָ
הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.
ז וַתִּגַּשׁ גַּם-לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ;
וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל--וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
ח וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה
אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן
בְּעֵינֵי אֲדֹנִי. ט וַיֹּאמֶר עֵשָׂו,
יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ.
י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי
חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי,
מִיָּדִי: כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ,
כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי.
יא קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת
לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל;
וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח. יב וַיֹּאמֶר,
נִסְעָה וְנֵלֵכָה; וְאֵלְכָה, לְנֶגְדֶּךָ.
יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי-הַיְלָדִים
רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר, עָלוֹת עָלָי;
וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד, וָמֵתוּ כָּל-הַצֹּאן.
יד יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי, לִפְנֵי עַבְדּוֹ;
וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל
הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים,
עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה.
טו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו--אַצִּיגָה-נָּא עִמְּךָ,
מִן-הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי; וַיֹּאמֶר לָמָּה
זֶּה, אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.
טז וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ,
שֵׂעִירָה. יז וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה,
וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה
סֻכֹּת, עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.
{ס}
יח וַיָּבֹא יַעֲקֹב
שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,
בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי
הָעִיר. יט וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה,
אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר,
אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. כ
וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל,
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}.
בראשית
פרק לד
א וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה,
אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת
הָאָרֶץ. ב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר,
הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ
וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ. ג
וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ, בְּדִינָה בַּת-יַעֲקֹב;
וַיֶּאֱהַב, אֶת-הַנַּעֲרָ, וַיְדַבֵּר,
עַל-לֵב הַנַּעֲרָ. ד וַיֹּאמֶר שְׁכֶם,
אֶל-חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר: קַח-לִי אֶת-הַיַּלְדָּה
הַזֹּאת, לְאִשָּׁה. ה וְיַעֲקֹב שָׁמַע,
כִּי טִמֵּא אֶת-דִּינָה בִתּוֹ, וּבָנָיו
הָיוּ אֶת-מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה; וְהֶחֱרִשׁ
יַעֲקֹב, עַד-בֹּאָם. ו וַיֵּצֵא חֲמוֹר
אֲבִי-שְׁכֶם, אֶל-יַעֲקֹב, לְדַבֵּר, אִתּוֹ.
ז וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן-הַשָּׂדֶה,
כְּשָׁמְעָם, וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים,
וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד: כִּי-נְבָלָה עָשָׂה
בְיִשְׂרָאֵל, לִשְׁכַּב אֶת-בַּת-יַעֲקֹב,
וְכֵן, לֹא יֵעָשֶׂה. ח וַיְדַבֵּר חֲמוֹר,
אִתָּם לֵאמֹר: שְׁכֶם בְּנִי, חָשְׁקָה
נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם--תְּנוּ נָא אֹתָהּ
לוֹ, לְאִשָּׁה. ט וְהִתְחַתְּנוּ, אֹתָנוּ:
בְּנֹתֵיכֶם, תִּתְּנוּ-לָנוּ, וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ,
תִּקְחוּ לָכֶם. י וְאִתָּנוּ, תֵּשֵׁבוּ;
וְהָאָרֶץ, תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם--שְׁבוּ
וּסְחָרוּהָ, וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ. יא וַיֹּאמֶר
שְׁכֶם אֶל-אָבִיהָ וְאֶל-אַחֶיהָ, אֶמְצָא-חֵן
בְּעֵינֵיכֶם; וַאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלַי,
אֶתֵּן. יב הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר
וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ
אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה.
יג וַיַּעֲנוּ בְנֵי-יַעֲקֹב אֶת-שְׁכֶם
וְאֶת-חֲמוֹר אָבִיו, בְּמִרְמָה--וַיְדַבֵּרוּ:
אֲשֶׁר טִמֵּא, אֵת דִּינָה אֲחֹתָם.
יד וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם, לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת
הַדָּבָר הַזֶּה--לָתֵת אֶת-אֲחֹתֵנוּ, לְאִישׁ
אֲשֶׁר-לוֹ עָרְלָה: כִּי-חֶרְפָּה הִוא,
לָנוּ. טו אַךְ-בְּזֹאת, נֵאוֹת לָכֶם:
אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ, לְהִמֹּל לָכֶם כָּל-זָכָר.
טז וְנָתַנּוּ אֶת-בְּנֹתֵינוּ לָכֶם, וְאֶת-בְּנֹתֵיכֶם
נִקַּח-לָנוּ; וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם, וְהָיִינוּ
לְעַם אֶחָד. יז וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ
אֵלֵינוּ, לְהִמּוֹל--וְלָקַחְנוּ אֶת-בִּתֵּנוּ,
וְהָלָכְנוּ. יח וַיִּיטְבוּ דִבְרֵיהֶם,
בְּעֵינֵי חֲמוֹר, וּבְעֵינֵי, שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר.
יט וְלֹא-אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר,
כִּי חָפֵץ בְּבַת-יַעֲקֹב; וְהוּא נִכְבָּד,
מִכֹּל בֵּית אָבִיו. כ וַיָּבֹא חֲמוֹר
וּשְׁכֶם בְּנוֹ, אֶל-שַׁעַר עִירָם; וַיְדַבְּרוּ
אֶל-אַנְשֵׁי עִירָם, לֵאמֹר. כא הָאֲנָשִׁים
הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ, וְיֵשְׁבוּ
בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ, וְהָאָרֶץ
הִנֵּה רַחֲבַת-יָדַיִם, לִפְנֵיהֶם; אֶת-בְּנֹתָם
נִקַּח-לָנוּ לְנָשִׁים, וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ
נִתֵּן לָהֶם. כב אַךְ-בְּזֹאת יֵאֹתוּ
לָנוּ הָאֲנָשִׁים, לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ--לִהְיוֹת,
לְעַם אֶחָד: בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל-זָכָר,
כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים. כג מִקְנֵהֶם
וְקִנְיָנָם וְכָל-בְּהֶמְתָּם, הֲלוֹא
לָנוּ הֵם; אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם, וְיֵשְׁבוּ
אִתָּנוּ. כד וַיִּשְׁמְעוּ אֶל-חֲמוֹר
וְאֶל-שְׁכֶם בְּנוֹ, כָּל-יֹצְאֵי שַׁעַר
עִירוֹ; וַיִּמֹּלוּ, כָּל-זָכָר--כָּל-יֹצְאֵי,
שַׁעַר עִירוֹ. כה וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי
בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים, וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ,
וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר, בֶּטַח; וַיַּהַרְגוּ,
כָּל-זָכָר. כו וְאֶת-חֲמוֹר וְאֶת-שְׁכֶם
בְּנוֹ, הָרְגוּ לְפִי-חָרֶב; וַיִּקְחוּ
אֶת-דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם, וַיֵּצֵאוּ.
כז בְּנֵי יַעֲקֹב, בָּאוּ עַל-הַחֲלָלִים,
וַיָּבֹזּוּ, הָעִיר--אֲשֶׁר טִמְּאוּ, אֲחוֹתָם.
כח אֶת-צֹאנָם וְאֶת-בְּקָרָם, וְאֶת-חֲמֹרֵיהֶם,
וְאֵת אֲשֶׁר-בָּעִיר וְאֶת-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה,
לָקָחוּ. כט וְאֶת-כָּל-חֵילָם וְאֶת-כָּל-טַפָּם
וְאֶת-נְשֵׁיהֶם, שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ; וְאֵת,
כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת. ל וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
אֶל-שִׁמְעוֹן וְאֶל-לֵוִי, עֲכַרְתֶּם אֹתִי,
לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ, בַּכְּנַעֲנִי
וּבַפְּרִזִּי; וַאֲנִי, מְתֵי מִסְפָּר,
וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי
אֲנִי וּבֵיתִי. לא וַיֹּאמְרוּ: הַכְזוֹנָה,
יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ. {פ}
בראשית
פרק לה
א וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם;
וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ--לָאֵל הַנִּרְאֶה
אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ.
ב וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-בֵּיתוֹ, וְאֶל
כָּל-אֲשֶׁר עִמּוֹ: הָסִרוּ אֶת-אֱלֹהֵי
הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ,
וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. ג וְנָקוּמָה
וְנַעֲלֶה, בֵּית-אֵל; וְאֶעֱשֶׂה-שָּׁם
מִזְבֵּחַ, לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם
צָרָתִי, וַיְהִי עִמָּדִי, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר
הָלָכְתִּי. ד וַיִּתְּנוּ אֶל-יַעֲקֹב,
אֵת כָּל-אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם,
וְאֶת-הַנְּזָמִים, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם;
וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב, תַּחַת הָאֵלָה
אֲשֶׁר עִם-שְׁכֶם. ה וַיִּסָּעוּ; וַיְהִי
חִתַּת אֱלֹהִים, עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם,
וְלֹא רָדְפוּ, אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב.
ו וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ
כְּנַעַן--הִוא, בֵּית-אֵל: הוּא, וְכָל-הָעָם
אֲשֶׁר-עִמּוֹ. ז וַיִּבֶן שָׁם, מִזְבֵּחַ,
וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית-אֵל:
כִּי שָׁם, נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים, בְּבָרְחוֹ,
מִפְּנֵי אָחִיו. ח וַתָּמָת דְּבֹרָה
מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת
לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן; וַיִּקְרָא
שְׁמוֹ, אַלּוֹן בָּכוּת. {פ}
ט וַיֵּרָא אֱלֹהִים
אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם;
וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ. י וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים,
שִׁמְךָ יַעֲקֹב: לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ
עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה
שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.
יא וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי,
פְּרֵה וּרְבֵה--גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם,
יִהְיֶה מִמֶּךָּ; וּמְלָכִים, מֵחֲלָצֶיךָ
יֵצֵאוּ. יב וְאֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי
לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק--לְךָ אֶתְּנֶנָּה;
וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ.
יג וַיַּעַל מֵעָלָיו, אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם,
אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ. יד וַיַּצֵּב
יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר
אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן; וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ
נֶסֶךְ, וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן. טו
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם,
אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים--בֵּית-אֵל.
טז וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד
כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד
רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. יז וַיְהִי
בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר
לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה
לָךְ בֵּן. יח וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ,
כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי;
וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין. יט וַתָּמָת,
רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה,
הִוא בֵּית לָחֶם. כ וַיַּצֵּב יַעֲקֹב
מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת
קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם. כא וַיִּסַּע,
יִשְׂרָאֵל; וַיֵּט אָהֳלֹה, מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר.
כב וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ
הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב
אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע
יִשְׂרָאֵל; {פ}
וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב,
שְׁנֵים עָשָׂר. כג בְּנֵי לֵאָה, בְּכוֹר
יַעֲקֹב רְאוּבֵן; וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי
וִיהוּדָה, וְיִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן.
כד בְּנֵי רָחֵל, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן.
כה וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל, דָּן
וְנַפְתָּלִי. כו וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת
לֵאָה, גָּד וְאָשֵׁר; אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב,
אֲשֶׁר יֻלַּד-לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם. כז
וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל-יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא
קִרְיַת הָאַרְבַּע--הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר-גָּר-שָׁם
אַבְרָהָם וְיִצְחָק. כח וַיִּהְיוּ,
יְמֵי יִצְחָק--מְאַת שָׁנָה, וּשְׁמֹנִים
שָׁנָה. כט וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת
וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו, זָקֵן וּשְׂבַע
יָמִים; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב
בָּנָיו. {פ}
בראשית
פרק לו
א וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת
עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם. ב עֵשָׂו לָקַח אֶת-נָשָׁיו,
מִבְּנוֹת כְּנָעַן: אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן
הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-עֲנָה,
בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי. ג וְאֶת-בָּשְׂמַת
בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת. ד
וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז;
וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל. ה
וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת-יעיש (יְעוּשׁ)
וְאֶת-יַעְלָם, וְאֶת-קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי
עֵשָׂו, אֲשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
ו וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו
וְאֶת-בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ,
וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ
וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי
יַעֲקֹב אָחִיו. ז כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם
רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה
אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם--מִפְּנֵי,
מִקְנֵיהֶם. ח וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר
שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. ט וְאֵלֶּה
תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר,
שֵׂעִיר. י אֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי-עֵשָׂו:
אֱלִיפַז, בֶּן-עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו, רְעוּאֵל,
בֶּן-בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. יא וַיִּהְיוּ,
בְּנֵי אֱלִיפָז--תֵּימָן אוֹמָר, צְפוֹ
וְגַעְתָּם וּקְנַז. יב וְתִמְנַע הָיְתָה
פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו, וַתֵּלֶד
לֶאֱלִיפַז, אֶת-עֲמָלֵק; אֵלֶּה, בְּנֵי
עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו. יג וְאֵלֶּה בְּנֵי
רְעוּאֵל, נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה;
אֵלֶּה הָיוּ, בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.
יד וְאֵלֶּה הָיוּ, בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה
בַת-עֲנָה בַּת-צִבְעוֹן--אֵשֶׁת עֵשָׂו;
וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו, אֶת-יעיש (יְעוּשׁ) וְאֶת-יַעְלָם
וְאֶת-קֹרַח. טו אֵלֶּה, אַלּוּפֵי בְנֵי-עֵשָׂו:
בְּנֵי אֱלִיפַז, בְּכוֹר עֵשָׂו--אַלּוּף
תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף
קְנַז. טז אַלּוּף-קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם,
אַלּוּף עֲמָלֵק; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז
בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה.
יז וְאֵלֶּה, בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן-עֵשָׂו--אַלּוּף
נַחַת אַלּוּף זֶרַח, אַלּוּף שַׁמָּה אַלּוּף
מִזָּה; אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל, בְּאֶרֶץ
אֱדוֹם--אֵלֶּה, בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת
עֵשָׂו. יח וְאֵלֶּה, בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה
אֵשֶׁת עֵשָׂו--אַלּוּף יְעוּשׁ אַלּוּף
יַעְלָם, אַלּוּף קֹרַח; אֵלֶּה אַלּוּפֵי
אָהֳלִיבָמָה, בַּת-עֲנָה--אֵשֶׁת עֵשָׂו.
יט אֵלֶּה בְנֵי-עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם,
הוּא אֱדוֹם. {ס}
כ אֵלֶּה בְנֵי-שֵׂעִיר
הַחֹרִי, יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: לוֹטָן וְשׁוֹבָל,
וְצִבְעוֹן וַעֲנָה. כא וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר,
וְדִישָׁן; אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי
שֵׂעִיר, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כב וַיִּהְיוּ
בְנֵי-לוֹטָן, חֹרִי וְהֵימָם; וַאֲחוֹת
לוֹטָן, תִּמְנָע. כג וְאֵלֶּה בְּנֵי
שׁוֹבָל, עַלְוָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל, שְׁפוֹ,
וְאוֹנָם. כד וְאֵלֶּה בְנֵי-צִבְעוֹן,
וְאַיָּה וַעֲנָה; הוּא עֲנָה, אֲשֶׁר מָצָא
אֶת-הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר, בִּרְעֹתוֹ
אֶת-הַחֲמֹרִים, לְצִבְעוֹן אָבִיו. כה
וְאֵלֶּה בְנֵי-עֲנָה, דִּשֹׁן; וְאָהֳלִיבָמָה,
בַּת-עֲנָה. כו וְאֵלֶּה, בְּנֵי דִישָׁן--חֶמְדָּן
וְאֶשְׁבָּן, וְיִתְרָן וּכְרָן. כז אֵלֶּה,
בְּנֵי-אֵצֶר--בִּלְהָן וְזַעֲוָן, וַעֲקָן.
כח אֵלֶּה בְנֵי-דִישָׁן, עוּץ וַאֲרָן.
כט אֵלֶּה, אַלּוּפֵי הַחֹרִי: אַלּוּף
לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל, אַלּוּף צִבְעוֹן
אַלּוּף עֲנָה. ל אַלּוּף דִּשֹׁן אַלּוּף
אֵצֶר, אַלּוּף דִּישָׁן; אֵלֶּה אַלּוּפֵי
הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם, בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר.
{פ}
לא וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים,
אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם--לִפְנֵי
מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. לב
וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם, בֶּלַע בֶּן-בְּעוֹר;
וְשֵׁם עִירוֹ, דִּנְהָבָה. לג וַיָּמָת,
בָּלַע; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, יוֹבָב
בֶּן-זֶרַח מִבָּצְרָה. לד וַיָּמָת,
יוֹבָב; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, חֻשָׁם
מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי. לה וַיָּמָת, חֻשָׁם;
וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן-בְּדַד,
הַמַּכֶּה אֶת-מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב,
וְשֵׁם עִירוֹ, עֲוִית. לו וַיָּמָת, הֲדָד;
וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.
לז וַיָּמָת, שַׂמְלָה; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו,
שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר. לח וַיָּמָת,
שָׁאוּל; וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו, בַּעַל
חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר. לט וַיָּמָת, בַּעַל
חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו
הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ
מְהֵיטַבְאֵל בַּת-מַטְרֵד, בַּת מֵי זָהָב.
מ וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, לְמִשְׁפְּחֹתָם,
לִמְקֹמֹתָם, בִּשְׁמֹתָם: אַלּוּף תִּמְנָע
אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת. מא אַלּוּף
אָהֳלִיבָמָה אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן.
מב אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף
מִבְצָר. מג אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף
עִירָם; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם, לְמֹשְׁבֹתָם
בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם--הוּא עֵשָׂו, אֲבִי
אֱדוֹם. {פ}
|
Wayichla'h
Dans la description des ultimes préparatifs de la rencontre entre
Ya'aqov et Essaw, un verset demande à être compris. Lorsque Ya'aqov voit
de ses propres yeux Essaw arriver avec quatre cents hommes, la Tora dit
(33,2) : « Il plaça les servantes avec leurs enfants au premier rang,
Léa et ses enfants derrière, Ra'hel et Yossef les derniers. » Rachi
précise que Léa et ses enfants, puis Ra'hel et Yossef furent placés
derrière, car « le dernier est le plus aimé ». Est-ce que les servantes
et leurs enfants ont été placés au premier rang à titre de chair à
canon ? Est-ce là une manière d'agir digne de notre ancêtre Ya'aqov
? Est-ce là la conduite que la Tora attend de ses serviteurs ? C'est au
plus la stratégie employée par les Goyim dans leurs guerres, mais cela
ne peut être celle du peuple juif ! Comment Ya'aqov a-t-il pu agir ainsi
?
Le Midrach (Beréchith Rabba 78,7) rapporte une allégorie. Le lion,
roi des animaux, était en colère contre tous ses sujets. Ceux-ci décidèrent
d'aller l'apaiser. Le renard leur garantit qu'il connaissait trois cents
allégories qui pourraient avoir cet effet bénéfique sur le roi, et tous
se mirent en marche pour se rendre auprès du lion. Brusquement, le renard
s'arrêta et déclara qu'il avait oublié cent allégories. Les autres
le rassurèrent : deux cents suffiraient. La scène recommença : cent
autres allégories avaient disparu de la mémoire du renard, mais ses concitoyens
admirent que cent allégories pourraient faire l'effet également. En arrivant
devant le lion, le renard déclara qu'il avait tout oublié, mais suggéra
à chacun de ses accompagnateurs de se mettre à l'œuvre et de tenter
d'apaiser le lion à sa manière. De même, Ya'aqov s'était préparé
à cette rencontre avec Essaw, par la prière, par des cadeaux et par la
préparation au combat, mais au moment crucial de la rencontre, il déclara
à chacun des membres de sa famille de trouver en ses propres mérites
de quoi être sauvé.
Le mérite personnel jouant ici un rôle décisif, c'est justement celui
des servantes et de leurs enfants qui, pour être sauvés du péril, est
le plus effectif. En effet, les autres fils de Ya'aqov les méprisaient,
et les nommaient « fils d'esclaves » (Beréchith Rabba 84,7). Le cœur
des enfants de Bila et de Zilpa était donc humilié et brisé. Ils n'avaient
aucun sentiment d'orgueil, et, vis-à-vis de D., c'est là le plus grand
mérite. Ils pouvaient donc être placés en première ligne, leur énorme
mérite les protégeant. Et justement, le « dernier est le plus aimé
», énoncé par Rachi, fait que ceux-là ne ressentent pas réellement
d'humilité, ils risquent d'être satisfaits d'eux-mêmes et de faire preuve
de suffisance. En un moment de danger de cet ordre, il vaut mieux que leur
place soit au dernier rang.
Ya'aqov ne s'est donc pas servi des servantes et de leurs enfants comme
bouclier humain, mais, au contraire, sachant que leurs qualités étaient
plus tangibles, il les a placés au premier rang afin qu'ils protègent
le reste de la famille.
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
Wayéchev
BERECHIT -WAYECHEV
בראשית
פרק לז
א וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב,
בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.
ב אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה
שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן,
וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי
זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף
אֶת-דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם. ג
וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים
הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.
ד וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם
מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא
יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. ה וַיַּחֲלֹם
יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ
עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ. ו וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם:
שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי.
ז וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים,
בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי,
וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם,
וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי. ח
וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ
עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ;
וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו
וְעַל-דְּבָרָיו. ט וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם
אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר,
הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה
הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר
כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי. י וַיְסַפֵּר
אֶל-אָבִיו, וְאֶל-אֶחָיו, וַיִּגְעַר-בּוֹ
אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה
אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי
וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת
לְךָ, אָרְצָה. יא וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו;
וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר. יב וַיֵּלְכוּ,
אֶחָיו, לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אֲבִיהֶם, בִּשְׁכֶם.
יג וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא
אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ
אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי. יד
וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם
אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי,
דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן,
וַיָּבֹא שְׁכֶמָה. טו וַיִּמְצָאֵהוּ
אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ
הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה-תְּבַקֵּשׁ. טז וַיֹּאמֶר,
אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא
לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים. יז וַיֹּאמֶר
הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה--כִּי שָׁמַעְתִּי
אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ
יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.
יח וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם
יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ
לַהֲמִיתוֹ. יט וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו:
הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא.
כ וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ
בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה
רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ
חֲלֹמֹתָיו. כא וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן,
וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא
נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. כב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ
אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר,
וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ: לְמַעַן,
הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו.
כג וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו;
וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ,
אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.
כד וַיִּקָּחֻהוּ--וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ,
הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם.
כה וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ
עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת
יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם
נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט--הוֹלְכִים,
לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. כו וַיֹּאמֶר
יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו: מַה-בֶּצַע, כִּי
נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ.
כז לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים,
וְיָדֵנוּ אַל-תְּהִי-בוֹ, כִּי-אָחִינוּ
בְשָׂרֵנוּ, הוּא; וַיִּשְׁמְעוּ, אֶחָיו.
כח וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים,
וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר,
וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים,
בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף; וַיָּבִיאוּ אֶת-יוֹסֵף,
מִצְרָיְמָה. כט וַיָּשָׁב רְאוּבֵן
אֶל-הַבּוֹר, וְהִנֵּה אֵין-יוֹסֵף בַּבּוֹר;
וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו. ל וַיָּשָׁב
אֶל-אֶחָיו, וַיֹּאמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ,
וַאֲנִי אָנָה אֲנִי-בָא. לא וַיִּקְחוּ,
אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר
עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת
בַּדָּם. לב וַיְשַׁלְּחוּ אֶת-כְּתֹנֶת
הַפַּסִּים, וַיָּבִיאוּ אֶל-אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ,
זֹאת מָצָאנוּ: הַכֶּר-נָא, הַכְּתֹנֶת
בִּנְךָ הִוא--אִם-לֹא. לג וַיַּכִּירָהּ
וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה
אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף. לד
וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו, וַיָּשֶׂם
שַׂק בְּמָתְנָיו; וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ,
יָמִים רַבִּים. לה וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו
וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם,
וַיֹּאמֶר, כִּי-אֵרֵד אֶל-בְּנִי אָבֵל
שְׁאֹלָה; וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ, אָבִיו.
לו וְהַמְּדָנִים--מָכְרוּ אֹתוֹ, אֶל-מִצְרָיִם:
לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים.
{פ}
בראשית
פרק לח
א וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא,
וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו; וַיֵּט
עַד-אִישׁ עֲדֻלָּמִי, וּשְׁמוֹ חִירָה.
ב וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי,
וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא
אֵלֶיהָ. ג וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַיִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ, עֵר. ד וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד
בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אוֹנָן.
ה וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ שֵׁלָה; וְהָיָה בִכְזִיב, בְּלִדְתָּהּ
אֹתוֹ. ו וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה,
לְעֵר בְּכוֹרוֹ; וּשְׁמָהּ, תָּמָר.
ז וַיְהִי, עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה--רַע, בְּעֵינֵי
יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה. ח וַיֹּאמֶר
יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ
וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ.
ט וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה
הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו,
וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע,
לְאָחִיו. י וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה,
אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיָּמֶת, גַּם-אֹתוֹ.
יא וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ
שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ, עַד-יִגְדַּל
שֵׁלָה בְנִי--כִּי אָמַר, פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא
כְּאֶחָיו; וַתֵּלֶךְ תָּמָר, וַתֵּשֶׁב
בֵּית אָבִיהָ. יב וַיִּרְבּוּ, הַיָּמִים,
וַתָּמָת, בַּת-שׁוּעַ אֵשֶׁת-יְהוּדָה;
וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה, וַיַּעַל עַל-גֹּזְזֵי
צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי--תִּמְנָתָה.
יג וַיֻּגַּד לְתָמָר, לֵאמֹר: הִנֵּה
חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה, לָגֹז צֹאנוֹ.
יד וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ,
וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב
בְּפֶתַח עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל-דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה:
כִּי רָאֲתָה, כִּי-גָדַל שֵׁלָה, וְהִוא,
לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה. טו וַיִּרְאֶהָ
יְהוּדָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה:
כִּי כִסְּתָה, פָּנֶיהָ. טז וַיֵּט אֵלֶיהָ
אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא
אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ
הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֶּן-לִי, כִּי תָבוֹא,
אֵלָי. יז וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח
גְּדִי-עִזִּים מִן-הַצֹּאן; וַתֹּאמֶר,
אִם-תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ.
יח וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ,
וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ
אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא
אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ. יט וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ,
וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ; וַתִּלְבַּשׁ,
בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ. כ וַיִּשְׁלַח
יְהוּדָה אֶת-גְּדִי הָעִזִּים, בְּיַד רֵעֵהוּ
הָעֲדֻלָּמִי, לָקַחַת הָעֵרָבוֹן, מִיַּד
הָאִשָּׁה; וְלֹא, מְצָאָהּ. כא וַיִּשְׁאַל
אֶת-אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר, אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה
הִוא בָעֵינַיִם, עַל-הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ,
לֹא-הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה. כב וַיָּשָׁב,
אֶל-יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר, לֹא מְצָאתִיהָ;
וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ, לֹא-הָיְתָה
בָזֶה קְדֵשָׁה. כג וַיֹּאמֶר יְהוּדָה
תִּקַּח-לָהּ, פֶּן נִהְיֶה לָבוּז; הִנֵּה
שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה, וְאַתָּה
לֹא מְצָאתָהּ. כד וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ
חֳדָשִׁים, וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר
זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה
הָרָה, לִזְנוּנִים; וַיֹּאמֶר יְהוּדָה,
הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. כה הִוא מוּצֵאת,
וְהִיא שָׁלְחָה אֶל-חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ
אֲשֶׁר-אֵלֶּה לּוֹ, אָנֹכִי הָרָה; וַתֹּאמֶר,
הַכֶּר-נָא--לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים
וְהַמַּטֶּה, הָאֵלֶּה. כו וַיַּכֵּר
יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי,
כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה
בְנִי; וְלֹא-יָסַף עוֹד, לְדַעְתָּהּ.
כז וַיְהִי, בְּעֵת לִדְתָּהּ; וְהִנֵּה
תְאוֹמִים, בְּבִטְנָהּ. כח וַיְהִי בְלִדְתָּהּ,
וַיִּתֶּן-יָד; וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת,
וַתִּקְשֹׁר עַל-יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר, זֶה,
יָצָא רִאשֹׁנָה. כט וַיְהִי כְּמֵשִׁיב
יָדוֹ, וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו, וַתֹּאמֶר,
מַה-פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ; וַיִּקְרָא
שְׁמוֹ, פָּרֶץ. ל וְאַחַר יָצָא אָחִיו,
אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ הַשָּׁנִי; וַיִּקְרָא
שְׁמוֹ, זָרַח. {ס}
בראשית
פרק לט
א וְיוֹסֵף, הוּרַד
מִצְרָיְמָה; וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס
פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי,
מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ
שָׁמָּה. ב וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף,
וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית
אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי. ג וַיַּרְא אֲדֹנָיו,
כִּי יְהוָה אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה,
יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ. ד וַיִּמְצָא
יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ;
וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל-בֵּיתוֹ, וְכָל-יֶשׁ-לוֹ,
נָתַן בְּיָדוֹ. ה וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד
אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ,
וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי,
בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה,
בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה.
ו וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, בְּיַד-יוֹסֵף,
וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם-הַלֶּחֶם
אֲשֶׁר-הוּא אוֹכֵל; וַיְהִי יוֹסֵף, יְפֵה-תֹאַר
וִיפֵה מַרְאֶה. ז וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ,
אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי.
ח וַיְמָאֵן--וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו,
הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת;
וְכֹל אֲשֶׁר-יֶשׁ-לוֹ, נָתַן בְּיָדִי.
ט אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה, מִמֶּנִּי,
וְלֹא-חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה, כִּי
אִם-אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ-אִשְׁתּוֹ;
וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה, הַזֹּאת,
וְחָטָאתִי, לֵאלֹהִים. י וַיְהִי, כְּדַבְּרָהּ
אֶל-יוֹסֵף יוֹם יוֹם; וְלֹא-שָׁמַע אֵלֶיהָ
לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ, לִהְיוֹת עִמָּהּ.
יא וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּבֹא
הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ; וְאֵין
אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם--בַּבָּיִת.
יב וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר,
שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ,
וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. יג וַיְהִי,
כִּרְאוֹתָהּ, כִּי-עָזַב בִּגְדוֹ, בְּיָדָהּ;
וַיָּנָס, הַחוּצָה. יד וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי
בֵיתָהּ, וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר, רְאוּ
הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי, לְצַחֶק בָּנוּ:
בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי, וָאֶקְרָא
בְּקוֹל גָּדוֹל. טו וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ,
כִּי-הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא; וַיַּעֲזֹב
בִּגְדוֹ אֶצְלִי, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.
טז וַתַּנַּח בִּגְדוֹ, אֶצְלָהּ, עַד-בּוֹא
אֲדֹנָיו, אֶל-בֵּיתוֹ. יז וַתְּדַבֵּר
אֵלָיו, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר:
בָּא-אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי, אֲשֶׁר-הֵבֵאתָ
לָּנוּ--לְצַחֶק בִּי. יח וַיְהִי, כַּהֲרִימִי
קוֹלִי וָאֶקְרָא; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ
אֶצְלִי, וַיָּנָס הַחוּצָה. יט וַיְהִי
כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת-דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ,
אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר, כַּדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ; וַיִּחַר,
אַפּוֹ. כ וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ,
וַיִּתְּנֵהוּ אֶל-בֵּית הַסֹּהַר--מְקוֹם,
אֲשֶׁר-אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים;
וַיְהִי-שָׁם, בְּבֵית הַסֹּהַר. כא וַיְהִי
יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד;
וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר.
כב וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר, בְּיַד-יוֹסֵף,
אֵת כָּל-הָאֲסִירִם, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר;
וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה
עֹשֶׂה. כג אֵין שַׂר בֵּית-הַסֹּהַר,
רֹאֶה אֶת-כָּל-מְאוּמָה בְּיָדוֹ, בַּאֲשֶׁר
יְהוָה, אִתּוֹ; וַאֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה
מַצְלִיחַ. {פ}
בראשית
פרק מ
א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם,
וְהָאֹפֶה--לַאֲדֹנֵיהֶם, לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.
ב וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה, עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו--עַל
שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְעַל שַׂר הָאוֹפִים.
ג וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר
הַטַּבָּחִים--אֶל-בֵּית הַסֹּהַר: מְקוֹם,
אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם. ד וַיִּפְקֹד
שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת-יוֹסֵף, אִתָּם--וַיְשָׁרֶת
אֹתָם; וַיִּהְיוּ יָמִים, בְּמִשְׁמָר.
ה וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ
חֲלֹמוֹ, בְּלַיְלָה אֶחָד--אִישׁ, כְּפִתְרוֹן
חֲלֹמוֹ: הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה, אֲשֶׁר
לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר אֲסוּרִים, בְּבֵית
הַסֹּהַר. ו וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף,
בַּבֹּקֶר; וַיַּרְא אֹתָם, וְהִנָּם זֹעֲפִים.
ז וַיִּשְׁאַל אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר
אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו--לֵאמֹר:
מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים, הַיּוֹם.
ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו--חֲלוֹם חָלַמְנוּ,
וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף,
הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים--סַפְּרוּ-נָא,
לִי. ט וַיְסַפֵּר שַׂר-הַמַּשְׁקִים
אֶת-חֲלֹמוֹ, לְיוֹסֵף; וַיֹּאמֶר לוֹ--בַּחֲלוֹמִי,
וְהִנֵּה-גֶפֶן לְפָנָי. י וּבַגֶּפֶן,
שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִוא כְפֹרַחַת
עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ
עֲנָבִים. יא וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי;
וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם
אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס,
עַל-כַּף פַּרְעֹה. יב וַיֹּאמֶר לוֹ
יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ: שְׁלֹשֶׁת, הַשָּׂרִגִים--שְׁלֹשֶׁת
יָמִים, הֵם. יג בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים,
יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ,
עַל-כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס-פַּרְעֹה,
בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר
הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ. יד כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי
אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא
עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה,
וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה.
טו כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים;
וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי-שָׂמוּ
אֹתִי בַּבּוֹר. טז וַיַּרְא שַׂר-הָאֹפִים,
כִּי טוֹב פָּתָר; וַיֹּאמֶר, אֶל-יוֹסֵף,
אַף-אֲנִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה
סַלֵּי חֹרִי עַל-רֹאשִׁי. יז וּבַסַּל
הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה--מַעֲשֵׂה
אֹפֶה; וְהָעוֹף, אֹכֵל אֹתָם מִן-הַסַּל--מֵעַל
רֹאשִׁי. יח וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר,
זֶה פִּתְרֹנוֹ: שְׁלֹשֶׁת, הַסַּלִּים--שְׁלֹשֶׁת
יָמִים, הֵם. יט בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים,
יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ,
וְתָלָה אוֹתְךָ, עַל-עֵץ; וְאָכַל הָעוֹף
אֶת-בְּשָׂרְךָ, מֵעָלֶיךָ. כ וַיְהִי
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת
אֶת-פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל-עֲבָדָיו;
וַיִּשָּׂא אֶת-רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים,
וְאֶת-רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים--בְּתוֹךְ עֲבָדָיו.
כא וַיָּשֶׁב אֶת-שַׂר הַמַּשְׁקִים, עַל-מַשְׁקֵהוּ;
וַיִּתֵּן הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה.
כב וְאֵת שַׂר הָאֹפִים, תָּלָה: כַּאֲשֶׁר
פָּתַר לָהֶם, יוֹסֵף. כג וְלֹא-זָכַר
שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.
{פ}
|
Wayéchev
La Tora dit que «Les frères de Yossef allèrent faire paître leur
bétail à Chekhem » (37,12). Or ils habitaient alors à 'Hévron. Pourquoi
donc se sont-ils tellement éloignés, parcourant quelque soixante-quinze
kilomètres, pour trouver des pâturages pour leurs bêtes ?
Nos Sages enseignent (Beréchith Rabba 84,13, rapporté par Rachi ad
loc.) qu'ils se sont rendus à Chekhem « pour se faire paître eux-mêmes
», c'est-à-dire pour s'émanciper de la main de leur père. En effet,
le verbe lir'oth (paître) signifie aussi diriger, conduire, comme dans
le verset (Tehilim/Psaumes 80,2) « berger d'Israël » (voir Rachi ad
loc.). Ils voulaient être indépendants par rapport à leur père pour
pouvoir juger Yossef et décider s'il était passible de mort à titre
de rodef [Ndlr : « rodef », une personne qui poursuit l'autre avec l'intention
de lui faire du mal, et contre laquelle il est possible de réagir à titre
de légitime défense], parce qu'il les accusait devant Ya'aqov de diverses
transgressions (v. Rachi au début de la paracha) et ils craignaient que
Ya'aqov les rejette du peuple d'Israël.
Ils voulurent donc s'éloigner le plus possible de 'Hévron, où habitait
leur maître, Ya'aqov. Mais, en se dirigeant vers le nord du pays, ils
se rapprochaient du Beth Din de Chem, qui, selon une tradition locale,
se trouvait à Tsefath. Ce tribunal est mentionné dans la Guemara de Maccoth
23b à propos de l'épisode de Yehouda et de Tamar, rapporté dans notre
paracha après la vente de Yossef. Bien que Chem soit déjà décédé,
son nom reste attaché à son Beth hamidrach, car ses descendants et ses
disciples y siégeaient (Rachi Maccoth ad loc.). Les enfants de Ya'aqov
devaient s'éloigner le plus possible de ces deux instances : étant les
disciples de Ya'aqov et du Beth Din de Chem, ils ne pouvaient siéger sur
une telle question dans leur voisinage immédiat, ainsi que le prescrit
la Halakha. Chekhem se situe, en effet, à mi-chemin entre 'Hévron et
Tsefath, à soixante-quinze kilomètres de ces deux villes.
Bien que cette action de juger Yossef leur soit finalement reprochée,
le fait est tout de même, qu'ils ont tenté de l'accomplir en tenant compte
de la Halakha car leur intention était lechem Chamayim.
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
Miqets
BERECHIT MIQUETS
בראשית
פרק מא
א וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם
יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד
עַל-הַיְאֹר. ב וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר,
עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת
בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ. ג
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת
אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה,
וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל
הַפָּרוֹת, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֹּאכַלְנָה
הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת
הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת
הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת; וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה.
ה וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה
שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת
וְטֹבוֹת. ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים,
דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים--צֹמְחוֹת,
אַחֲרֵיהֶן. ז וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים
הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת
וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה
חֲלוֹם. ח וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם
רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל-חַרְטֻמֵּי
מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר
פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר
אוֹתָם לְפַרְעֹה. ט וַיְדַבֵּר שַׂר
הַמַּשְׁקִים, אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר: אֶת-חֲטָאַי,
אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם. י פַּרְעֹה,
קָצַף עַל-עֲבָדָיו; וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר,
בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים--אֹתִי, וְאֵת שַׂר
הָאֹפִים. יא וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה
אֶחָד, אֲנִי וָהוּא: אִישׁ כְּפִתְרוֹן
חֲלֹמוֹ, חָלָמְנוּ. יב וְשָׁם אִתָּנוּ
נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים,
וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ:
אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר. יג וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה:
אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה.
יד וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף,
וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף
שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה.
טו וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף, חֲלוֹם
חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַאֲנִי,
שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר, תִּשְׁמַע
חֲלוֹם, לִפְתֹּר אֹתוֹ. טז וַיַּעַן
יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:
אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
יז וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:
בַּחֲלֹמִי, הִנְנִי עֹמֵד עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.
יח וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת,
בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, וִיפֹת תֹּאַר; וַתִּרְעֶינָה,
בָּאָחוּ. יט וְהִנֵּה שֶׁבַע-פָּרוֹת
אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן, דַּלּוֹת וְרָעוֹת
תֹּאַר מְאֹד, וְרַקּוֹת בָּשָׂר: לֹא-רָאִיתִי
כָהֵנָּה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, לָרֹעַ.
כ וַתֹּאכַלְנָה, הַפָּרוֹת, הָרַקּוֹת,
וְהָרָעוֹת--אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת,
הַבְּרִיאֹת. כא וַתָּבֹאנָה אֶל-קִרְבֶּנָה,
וְלֹא נוֹדַע כִּי-בָאוּ אֶל-קִרְבֶּנָה,
וּמַרְאֵיהֶן רַע, כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה;
וָאִיקָץ. כב וָאֵרֶא, בַּחֲלֹמִי; וְהִנֵּה
שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד--מְלֵאֹת
וְטֹבוֹת. כג וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים,
צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים--צֹמְחוֹת,
אַחֲרֵיהֶם. כד וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים
הַדַּקֹּת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת;
וָאֹמַר, אֶל-הַחַרְטֻמִּים, וְאֵין מַגִּיד,
לִי. כה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה,
חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא: אֵת אֲשֶׁר
הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה.
כו שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים
הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת,
שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה: חֲלוֹם, אֶחָד
הוּא. כז וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת
וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים
הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת,
שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים--יִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי
רָעָב. כח הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי
אֶל-פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה,
הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה. כט הִנֵּה שֶׁבַע
שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ
מִצְרָיִם. ל וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב,
אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע,
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת-הָאָרֶץ.
לא וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי
הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן: כִּי-כָבֵד
הוּא, מְאֹד. לב וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם
אֶל-פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם--כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר
מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים
לַעֲשֹׂתוֹ. לג וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה,
אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ
מִצְרָיִם. לד יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד
פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ
מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.
לה וְיִקְבְּצוּ, אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים
הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ-בָר
תַּחַת יַד-פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים--וְשָׁמָרוּ.
לו וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ,
לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ,
בָּרָעָב. לז וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי
פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.
לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:
הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים
בּוֹ. לט וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף,
אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת,
אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. מ אַתָּה
תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק
כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.
מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף: רְאֵה
נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל
יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף;
וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם
רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ. מג וַיַּרְכֵּב
אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ,
וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן
אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. מד וַיֹּאמֶר
פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ,
לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ
מִצְרָיִם. מה וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף,
צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת
בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה;
וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
מו וְיוֹסֵף, בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בְּעָמְדוֹ,
לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם; וַיֵּצֵא
יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה, וַיַּעֲבֹר
בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. מז וַתַּעַשׂ
הָאָרֶץ, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע--לִקְמָצִים.
מח וַיִּקְבֹּץ אֶת-כָּל-אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים,
אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּתֶּן-אֹכֶל,
בֶּעָרִים: אֹכֶל שְׂדֵה-הָעִיר אֲשֶׁר
סְבִיבֹתֶיהָ, נָתַן בְּתוֹכָהּ. מט וַיִּצְבֹּר
יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד--עַד
כִּי-חָדַל לִסְפֹּר, כִּי-אֵין מִסְפָּר.
נ וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם
תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ
אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
נא וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר,
מְנַשֶּׁה: כִּי-נַשַּׁנִי אֱלֹהִים
אֶת-כָּל-עֲמָלִי, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי.
נב וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי, קָרָא אֶפְרָיִם:
כִּי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים, בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
נג וַתִּכְלֶינָה, שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע,
אֲשֶׁר הָיָה, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. נד
וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב,
לָבוֹא, כַּאֲשֶׁר, אָמַר יוֹסֵף; וַיְהִי
רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל-אֶרֶץ
מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם. נה וַתִּרְעַב
כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּצְעַק הָעָם
אֶל-פַּרְעֹה לַלָּחֶם; וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה
לְכָל-מִצְרַיִם לְכוּ אֶל-יוֹסֵף, אֲשֶׁר-יֹאמַר
לָכֶם תַּעֲשׂוּ. נו וְהָרָעָב הָיָה,
עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ; וַיִּפְתַּח יוֹסֵף
אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּהֶם, וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם,
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נז וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר
אֶל-יוֹסֵף: כִּי-חָזַק הָרָעָב, בְּכָל-הָאָרֶץ.
בראשית
פרק מב
א וַיַּרְא יַעֲקֹב,
כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ.
ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר
בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ
מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. ג וַיֵּרְדוּ
אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר,
מִמִּצְרָיִם. ד וְאֶת-בִּנְיָמִין אֲחִי
יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו:
כִּי אָמַר, פֶּן-יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן.
ה וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר
בְּתוֹךְ הַבָּאִים: כִּי-הָיָה הָרָעָב,
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. ו וְיוֹסֵף, הוּא
הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא הַמַּשְׁבִּיר,
לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף,
וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.
ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם;
וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם
קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם,
וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל.
ח וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא
הִכִּרֻהוּ. ט וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף--אֵת
הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם; וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת
הָאָרֶץ בָּאתֶם. י וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו,
לֹא אֲדֹנִי; וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ, לִשְׁבָּר-אֹכֶל.
יא כֻּלָּנוּ, בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ;
כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא-הָיוּ עֲבָדֶיךָ
מְרַגְּלִים. יב וַיֹּאמֶר, אֲלֵהֶם:
לֹא, כִּי-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת.
יג וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ
אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד--בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ
הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ. יד וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם, יוֹסֵף: הוּא, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי
אֲלֵכֶם לֵאמֹר--מְרַגְּלִים אַתֶּם.
טו בְּזֹאת, תִּבָּחֵנוּ: חֵי פַרְעֹה
אִם-תֵּצְאוּ מִזֶּה, כִּי אִם-בְּבוֹא אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן הֵנָּה. טז שִׁלְחוּ מִכֶּם
אֶחָד, וְיִקַּח אֶת-אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם
הֵאָסְרוּ, וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת
אִתְּכֶם; וְאִם-לֹא--חֵי פַרְעֹה, כִּי מְרַגְּלִים
אַתֶּם. יז וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל-מִשְׁמָר,
שְׁלֹשֶׁת יָמִים. יח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, זֹאת עֲשׂוּ
וִחְיוּ; אֶת-הָאֱלֹהִים, אֲנִי יָרֵא.
יט אִם-כֵּנִים אַתֶּם--אֲחִיכֶם אֶחָד, יֵאָסֵר
בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם; וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ,
שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם. כ וְאֶת-אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי, וְיֵאָמְנוּ
דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.
כא וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל
אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר
רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ
אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה
אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת. כב וַיַּעַן
רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי
אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל-תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד--וְלֹא
שְׁמַעְתֶּם; וְגַם-דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ.
כג וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף:
כִּי הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם. כד וַיִּסֹּב
מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְּ; וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם,
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, וַיִּקַּח מֵאִתָּם
אֶת-שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.
כה וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת-כְּלֵיהֶם
בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל-שַׂקּוֹ,
וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ; וַיַּעַשׂ
לָהֶם, כֵּן. כו וַיִּשְׂאוּ אֶת-שִׁבְרָם,
עַל-חֲמֹרֵיהֶם; וַיֵּלְכוּ, מִשָּׁם.
כז וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת-שַׂקּוֹ, לָתֵת
מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ--בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא,
אֶת-כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה-הוּא, בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.
כח וַיֹּאמֶר אֶל-אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי,
וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי; וַיֵּצֵא
לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו לֵאמֹר,
מַה-זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים, לָנוּ. כט
וַיָּבֹאוּ אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אַרְצָה
כְּנָעַן; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת כָּל-הַקֹּרֹת
אֹתָם לֵאמֹר. ל דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי
הָאָרֶץ, אִתָּנוּ--קָשׁוֹת; וַיִּתֵּן אֹתָנוּ,
כִּמְרַגְּלִים אֶת-הָאָרֶץ. לא וַנֹּאמֶר
אֵלָיו, כֵּנִים אֲנָחְנוּ: לֹא הָיִינוּ,
מְרַגְּלִים. לב שְׁנֵים-עָשָׂר אֲנַחְנוּ
אַחִים, בְּנֵי אָבִינוּ; הָאֶחָד אֵינֶנּוּ,
וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת-אָבִינוּ בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן. לג וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ, הָאִישׁ
אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, בְּזֹאת אֵדַע, כִּי כֵנִים
אַתֶּם: אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ
אִתִּי, וְאֶת-רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ
וָלֵכוּ. לד וְהָבִיאוּ אֶת-אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן, אֵלַי, וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים
אַתֶּם, כִּי כֵנִים אַתֶּם; אֶת-אֲחִיכֶם
אֶתֵּן לָכֶם, וְאֶת-הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ.
לה וַיְהִי, הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה-אִישׁ
צְרוֹר-כַּסְפּוֹ, בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ
אֶת-צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, הֵמָּה וַאֲבִיהֶם--וַיִּירָאוּ.
לו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם,
אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ,
וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן
תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה. לז
וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר,
אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ
אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי
אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ. לח וַיֹּאמֶר,
לֹא-יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם: כִּי-אָחִיו
מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר, וּקְרָאָהוּ
אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ,
וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן,
שְׁאוֹלָה.
בראשית
פרק מג
א וְהָרָעָב, כָּבֵד
בָּאָרֶץ. ב וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ
לֶאֱכֹל אֶת-הַשֶּׁבֶר, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ,
מִמִּצְרָיִם; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם,
שֻׁבוּ שִׁבְרוּ-לָנוּ מְעַט-אֹכֶל. ג
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה, לֵאמֹר: הָעֵד
הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא-תִרְאוּ
פָנַי, בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.
ד אִם-יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת-אָחִינוּ,
אִתָּנוּ--נֵרְדָה, וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל.
ה וְאִם-אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ, לֹא נֵרֵד:
כִּי-הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ, לֹא-תִרְאוּ
פָנַי, בִּלְתִּי, אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.
ו וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, לָמָה הֲרֵעֹתֶם,
לִי--לְהַגִּיד לָאִישׁ, הַעוֹד לָכֶם אָח.
ז וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל-הָאִישׁ לָנוּ
וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר, הַעוֹד אֲבִיכֶם
חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח, וַנַּגֶּד-לוֹ, עַל-פִּי
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲיָדוֹעַ נֵדַע--כִּי
יֹאמַר, הוֹרִידוּ אֶת-אֲחִיכֶם. ח וַיֹּאמֶר
יְהוּדָה אֶל-יִשְׂרָאֵל אָבִיו, שִׁלְחָה
הַנַּעַר אִתִּי--וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה;
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם-אֲנַחְנוּ
גַם-אַתָּה גַּם-טַפֵּנוּ. ט אָנֹכִי,
אֶעֶרְבֶנּוּ--מִיָּדִי, תְּבַקְשֶׁנּוּ:
אִם-לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו
לְפָנֶיךָ, וְחָטָאתִי לְךָ כָּל-הַיָּמִים.
י כִּי, לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ--כִּי-עַתָּה
שַׁבְנוּ, זֶה פַעֲמָיִם. יא וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא
זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם,
וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט
צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים
וּשְׁקֵדִים. יב וְכֶסֶף מִשְׁנֶה, קְחוּ
בְיֶדְכֶם; וְאֶת-הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב בְּפִי
אַמְתְּחֹתֵיכֶם, תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם--אוּלַי
מִשְׁגֶּה, הוּא. יג וְאֶת-אֲחִיכֶם, קָחוּ;
וְקוּמוּ, שׁוּבוּ אֶל-הָאִישׁ. יד וְאֵל
שַׁדַּי, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי
הָאִישׁ, וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת-אֲחִיכֶם אַחֵר,
וְאֶת-בִּנְיָמִין; וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי
שָׁכָלְתִּי. טו וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים
אֶת-הַמִּנְחָה הַזֹּאת, וּמִשְׁנֶה-כֶּסֶף
לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת-בִּנְיָמִן; וַיָּקֻמוּ
וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי
יוֹסֵף. טז וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם, אֶת-בִּנְיָמִין,
וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ, הָבֵא אֶת-הָאֲנָשִׁים
הַבָּיְתָה; וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, כִּי
אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם.
יז וַיַּעַשׂ הָאִישׁ, כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף;
וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת-הָאֲנָשִׁים, בֵּיתָה
יוֹסֵף. יח וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים,
כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ
עַל-דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ
בַּתְּחִלָּה, אֲנַחְנוּ מוּבָאִים--לְהִתְגֹּלֵל
עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, וְלָקַחַת
אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת-חֲמֹרֵינוּ.
יט וַיִּגְּשׁוּ, אֶל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר, עַל-בֵּית
יוֹסֵף; וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, פֶּתַח הַבָּיִת.
כ וַיֹּאמְרוּ, בִּי אֲדֹנִי; יָרֹד יָרַדְנוּ
בַּתְּחִלָּה, לִשְׁבָּר-אֹכֶל. כא וַיְהִי
כִּי-בָאנוּ אֶל-הַמָּלוֹן, וַנִּפְתְּחָה
אֶת-אַמְתְּחֹתֵינוּ, וְהִנֵּה כֶסֶף-אִישׁ
בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ, כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ;
וַנָּשֶׁב אֹתוֹ, בְּיָדֵנוּ. כב וְכֶסֶף
אַחֵר הוֹרַדְנוּ בְיָדֵנוּ, לִשְׁבָּר-אֹכֶל;
לֹא יָדַעְנוּ, מִי-שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ.
כג וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל-תִּירָאוּ,
אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם
מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם--כַּסְפְּכֶם,
בָּא אֵלָי; וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם, אֶת-שִׁמְעוֹן.
כד וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת-הָאֲנָשִׁים, בֵּיתָה
יוֹסֵף; וַיִּתֶּן-מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם,
וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם. כה
וַיָּכִינוּ, אֶת-הַמִּנְחָה, עַד-בּוֹא
יוֹסֵף, בַּצָּהֳרָיִם: כִּי שָׁמְעוּ,
כִּי-שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם. כו וַיָּבֹא
יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת-הַמִּנְחָה
אֲשֶׁר-בְּיָדָם הַבָּיְתָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ,
אָרְצָה. כז וַיִּשְׁאַל לָהֶם, לְשָׁלוֹם,
וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן,
אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם--הַעוֹדֶנּוּ, חָי.
כח וַיֹּאמְרוּ, שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ--עוֹדֶנּוּ
חָי; וַיִּקְּדוּ, וישתחו (וַיִּשְׁתַּחֲווּ).
כט וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-בִּנְיָמִין
אָחִיו בֶּן-אִמּוֹ, וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי; וַיֹּאמַר,
אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. ל וַיְמַהֵר
יוֹסֵף, כִּי-נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל-אָחִיו,
וַיְבַקֵּשׁ, לִבְכּוֹת; וַיָּבֹא הַחַדְרָה,
וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה. לא וַיִּרְחַץ פָּנָיו,
וַיֵּצֵא; וַיִּתְאַפַּק--וַיֹּאמֶר, שִׂימוּ
לָחֶם. לב וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ,
וְלָהֶם לְבַדָּם; וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים
אִתּוֹ, לְבַדָּם--כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים
לֶאֱכֹל אֶת-הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי-תוֹעֵבָה
הִוא לְמִצְרָיִם. לג וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו--הַבְּכֹר
כִּבְכֹרָתוֹ, וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ;
וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ.
לד וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו, אֲלֵהֶם,
וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת
כֻּלָּם, חָמֵשׁ יָדוֹת; וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ,
עִמּוֹ.
בראשית
פרק מד
א וַיְצַו אֶת-אֲשֶׁר
עַל-בֵּיתוֹ, לֵאמֹר, מַלֵּא אֶת-אַמְתְּחֹת
הָאֲנָשִׁים אֹכֶל, כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן
שְׂאֵת; וְשִׂים כֶּסֶף-אִישׁ, בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.
ב וְאֶת-גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, תָּשִׂים
בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן, וְאֵת, כֶּסֶף
שִׁבְרוֹ; וַיַּעַשׂ, כִּדְבַר יוֹסֵף אֲשֶׁר
דִּבֵּר. ג הַבֹּקֶר, אוֹר; וְהָאֲנָשִׁים
שֻׁלְּחוּ, הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם. ד הֵם
יָצְאוּ אֶת-הָעִיר, לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף
אָמַר לַאֲשֶׁר עַל-בֵּיתוֹ, קוּם רְדֹף
אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים; וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ
אֲלֵהֶם, לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת
טוֹבָה. ה הֲלוֹא זֶה, אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה
אֲדֹנִי בּוֹ, וְהוּא, נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ;
הֲרֵעֹתֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם. ו וַיַּשִּׂגֵם;
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
ז וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו--לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי,
כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה; חָלִילָה, לַעֲבָדֶיךָ,
מֵעֲשׂוֹת, כַּדָּבָר הַזֶּה. ח הֵן כֶּסֶף,
אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ--הֱשִׁיבֹנוּ
אֵלֶיךָ, מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְאֵיךְ, נִגְנֹב
מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ, כֶּסֶף, אוֹ זָהָב.
ט אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ, וָמֵת;
וְגַם-אֲנַחְנוּ, נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים.
י וַיֹּאמֶר, גַּם-עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן-הוּא:
אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה-לִּי עָבֶד,
וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם. יא וַיְמַהֲרוּ,
וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת-אַמְתַּחְתּוֹ--אָרְצָה;
וַיִּפְתְּחוּ, אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ.
יב וַיְחַפֵּשׂ--בַּגָּדוֹל הֵחֵל, וּבַקָּטֹן
כִּלָּה; וַיִּמָּצֵא, הַגָּבִיעַ, בְּאַמְתַּחַת,
בִּנְיָמִן. יג וַיִּקְרְעוּ, שִׂמְלֹתָם;
וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל-חֲמֹרוֹ, וַיָּשֻׁבוּ
הָעִירָה. יד וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו
בֵּיתָה יוֹסֵף, וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם;
וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו, אָרְצָה. טו וַיֹּאמֶר
לָהֶם יוֹסֵף, מָה-הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר
עֲשִׂיתֶם; הֲלוֹא יְדַעְתֶּם, כִּי-נַחֵשׁ
יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי. טז וַיֹּאמֶר
יְהוּדָה, מַה-נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה-נְּדַבֵּר,
וּמַה-נִּצְטַדָּק; הָאֱלֹהִים, מָצָא אֶת-עֲוֹן
עֲבָדֶיךָ--הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי,
גַּם-אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר-נִמְצָא הַגָּבִיעַ
בְּיָדוֹ. יז וַיֹּאמֶר--חָלִילָה לִּי,
מֵעֲשׂוֹת זֹאת; הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא
הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ, הוּא יִהְיֶה-לִּי
עָבֶד, וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם.
{ס}
|
Miqets
De nombreux détails des événements rapportés par la Tora sur la
période où Yossef a vécu en Egypte avant de se dévoiler à ses frères
peuvent sembler irrationnels et illogiques :
– Dans l'épisode du panetier et de l'échanson (fin de Wayéchev,
supra 40,1-23) : ce premier, dont la faute fut d'avoir laisser passer une
pierre dans le pain qu'il avait présenté à Pharaon (Rachi au début
du chapitre), aurait dû être gracié, car il ne pouvait pas constater
la présence de cet élément étranger, alors que l'échanson, dont la
faute était de ne pas avoir vu qu'il y avait une mouche dans le verre
de Pharaon, aurait, lui, dû être mis à mort. Or c'est le contraire qui
s'est passé : le panetier fut pendu, et l'échanson reprit son service
auprès du roi, comme Yossef l'avait dit dans son interprétation de leurs
rêves.
– Les rêves de Pharaon (41,1-7) sont interprétés par les sages
égyptiens en relation avec des événements tout à fait plausibles :
sept filles tu engendras et sept filles tu enterreras, sept pays tu conquerras
et sept pays se révolteront contre toi (Beréchith Rabba 89,6) ; ces interprétations
sont toutefois refusées par Pharaon, malgré leur plausibilité. Mais
quand Yossef expose son interprétation des sept années d'abondance et
des sept années de famine (41,25-36), bien que la famine soit un phénomène
totalement inconnu en Egypte (quand famine il y a en terre de Canaan, Avraham
descend en Egypte – supra 29,10 – et Yits'haq voulut en faire de même
– supra 26,1-2), son interprétation fut immédiatement admise, au point
que même avant d'en vérifier la véracité, Yossef fut nommé vice-roi
afin d'appliquer son plan de mesures économiques et de sauver le peuple
de la famine (41,37-44).
– Après les avoir accusés d'espionnage, Yossef permit à ses frères
de retourner chez eux. Il déclara vouloir conserver Chim'on auprès de
lui, afin de garantir que les autres frères reviennent avec Binyamin (42,18-20).
Pourquoi Yehouda ne s'est-il pas levé à ce moment-là pour plaider en
faveur de Chim'on, comme il l'a fait par la suite pour Binyamin (44,18-34)
? D'autre part, dans ce même épisode à propos de Chim'on, nos Sages
enseignent sur le verset (42,24) « et sépara d'eux Chim'on qu'il fit
incarcérer en leur présence », que dès leur départ, il le fit ressortir
de prison, lui donna à boire et à manger et prit particulièrement bien
soin de lui (Beréchith Rabba 91,9 et Rachi ad loc.). Quand les frères
revinrent avec Binyamin, Yossef leur rendit Chim'on qui resta, semble-t-il,
quelques instants seul avec ses frères pour préparer le cadeau qu'ils
avaient destiné à Yossef (42,23-25). Chim'on ne leur fait visiblement
pas part à ce moment-là des privilèges dont il a joui pendant sa prétendue
incarcération, alors que cette situation n'a pu que l'étonner. Pourquoi
donc n'a-t-il pas dévoilé à ses frères cette étonnante conduite du
vice-roi d'Egypte ?
Nombreux sont encore les éléments contraires à la logique qui ont
lieu dans cette histoire. Il est plus que probable qu'il y a une seule
et unique raison à tout cela, car ce sont des détails trop frappants
et trop nombreux.
Depuis l'« Alliance entre les Morceaux » (supra 15,9-21) où D. révéla
à Avraham que sa descendance sera asservie à un peuple dans un pays étranger
et qu'elle en sortira, l'histoire du peuple juif est dirigée par la Providence,
afin que cette prophétie se concrétise. En dépend la formation du peuple
juif et la réception de la Tora au mont Sinaï. Mais l'affranchissement
de l'asservissement du pays d'Egypte n'est possible que si les Egyptiens
ne sont pas le premiers à dominer les enfants d'Israël, sinon leur emprise
sur eux serait tellement forte qu'il serait impossible à tout jamais de
l'annuler, comme l'enseigne le Zohar (Wayéchev 184a) : pourquoi, alors
que Ya'aqov donnait la préférence à Yossef et savait que ses frères
le haïssait, l'a-t-il envoyé à Chekhem (supra 37,13) ? C'est D. qui
l'a poussé à cela, afin que s'accomplisse le décret de l'Alliance entre
les Morceaux ; les fils de Ya'aqov devaient dominer Yossef avant qu'il
ne descende en Egypte, sinon les Egyptiens, les dominant en premier, auraient
asservi le peuple d'Israël éternellement. De même, il fallait que Yossef
domine les Egyptiens, afin qu'ils lui soient soumis avant qu'eux-mêmes
dominent Israël. Il était donc nécessaire que, le moment étant arrivé
que le plan divin se mette en route, Yossef devienne roi d'Egypte.
Du commentaire de ce texte du Zohar proposé par rabbi Mena'hem 'Azaria
de Pano (Em Kol 'Haï I,8), il ressort que la nécessité de l'assujettissement
de Yossef à ses frères (étant vendu par eux comme esclave) précède
à celui aux Egyptiens, et que celui d'Israël à l'Egypte soit précédé
par celui des Egyptiens à Yossef [et ceci, afin que Yossef et le peuple
d'Israël puissent sortir du joug du peuple étranger], provient du principe,
enseigné dans ce texte, que, si l'assujettissement premier d'un membre
du Monde de la pureté (Yossef ou ses frères) est effectué par celui
de l'impureté (l'Egypte), sa libération est impossible. Si en revanche
cette subordination première le lie à un autre membre de la même catégorie,
puis seulement à celui de l'impureté, la délivrance sera possible. La
raison de ces règles du jeu est que si l'aliénation première de la liberté
d'une personne est faite en faveur de la Qedoucha, la soumission à l'impureté
qui suit ne sera que provisoire.
Sans l'inversion tellement illogique des verdicts concernant l'échanson
et le panetier, le premier, deux ans plus tard, aurait certainement oublié
l'interprétation des rêves par Yossef et ne lui aurait pas prêté attention,
car il n'y aurait rien eu d'exceptionnel dans cette interprétation. Et
c'est ainsi que Yossef fut présenté à Pharaon, qui le nomma vice-roi.
Pour vérifier la véracité des dires de Yossef, il aurait fallu attendre
que se passent les sept années d'abondance. Il était donc nécessaire
que son interprétation des rêves de Pharaon soit acceptée, contrairement
à la logique (la famine étant un phénomène inconnu en Egypte), avec
un grand enthousiasme, de sorte que ce dernier le nomme immédiatement
vice-roi.
Yossef devant dominer ses frères avant que ne le fassent les Egyptiens,
il était nécessaire qu'ils retournent sur ses ordres auprès de leur
père et ramènent Binyamin avec eux, faisant ainsi acte de soumission
totale à la volonté de Yossef. Si Yehouda avait plaidé avec autant de
ferveur en faveur de Chim'on, comme il le fit plus tard en faveur de Binyamin,
il aurait ainsi attisé la pitié de Yossef qui n'aurait pas pu se retenir
et leur aurait dévoilé son identité, comme il le fit plus tard. Dans
le tableau général, aurait dès lors manqué cette soumission totale
des frères de Yossef devant ce dernier, avant leur sujétion devant les
Egyptiens.
De même, si Chim'on avait dévoilé à ses frères la conduite illogique
du vice-roi d'Egypte à son égard pendant leur absence, ils auraient probablement
mis en doute l'identité de cette personnalité égyptienne et auraient
soupçonné que toute l'affaire n'était qu'une tragi-comédie jouée par
cet homme. Ils ne se seraient pas proposés, après l'épisode de la coupe
de Yossef (fin de la paracha), comme esclaves à la place de Binyamin,
ce qui fut donc une soumission volontaire à la domination de Yossef.
Tout au long de cette histoire, nous sentons la présence de la Main
divine qui dirige et même annule le libre arbitre de chacun, le fait agir
contre toute logique, le tout, afin que Sa volonté soit faite. Elle seule
est le moteur de l'histoire de l'humanité. Ce principe est vrai et immuable
pendant toute l'histoire juive, jusqu'à nos jours (cf. la Shoa).
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
Vayigach
BERECHIT WAYIGACH
יח וַיִּגַּשׁ
אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי,
יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי
אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ:
כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה. יט אֲדֹנִי
שָׁאַל, אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר: הֲיֵשׁ-לָכֶם
אָב, אוֹ-אָח. כ וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי,
יֶשׁ-לָנוּ אָב זָקֵן, וְיֶלֶד זְקֻנִים
קָטָן; וְאָחִיו מֵת, וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ
לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ. כא וַתֹּאמֶר,
אֶל-עֲבָדֶיךָ, הוֹרִדֻהוּ, אֵלָי; וְאָשִׂימָה
עֵינִי, עָלָיו. כב וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי,
לֹא-יוּכַל הַנַּעַר, לַעֲזֹב אֶת-אָבִיו:
וְעָזַב אֶת-אָבִיו, וָמֵת. כג וַתֹּאמֶר,
אֶל-עֲבָדֶיךָ, אִם-לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן,
אִתְּכֶם--לֹא תֹסִפוּן, לִרְאוֹת פָּנָי.
כד וַיְהִי כִּי עָלִינוּ, אֶל-עַבְדְּךָ
אָבִי; וַנַּגֶּד-לוֹ--אֵת, דִּבְרֵי אֲדֹנִי.
כה וַיֹּאמֶר, אָבִינוּ: שֻׁבוּ, שִׁבְרוּ-לָנוּ
מְעַט-אֹכֶל. כו וַנֹּאמֶר, לֹא נוּכַל
לָרֶדֶת: אִם-יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן
אִתָּנוּ, וְיָרַדְנוּ--כִּי-לֹא נוּכַל
לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ, וְאָחִינוּ הַקָּטֹן
אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ. כז וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ
אָבִי, אֵלֵינוּ: אַתֶּם יְדַעְתֶּם,
כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה-לִּי אִשְׁתִּי.
כח וַיֵּצֵא הָאֶחָד, מֵאִתִּי, וָאֹמַר,
אַךְ טָרֹף טֹרָף; וְלֹא רְאִיתִיו, עַד-הֵנָּה.
כט וּלְקַחְתֶּם גַּם-אֶת-זֶה מֵעִם פָּנַי,
וְקָרָהוּ אָסוֹן--וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי
בְּרָעָה, שְׁאֹלָה. ל וְעַתָּה, כְּבֹאִי
אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי, וְהַנַּעַר, אֵינֶנּוּ
אִתָּנוּ; וְנַפְשׁוֹ, קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ.
לא וְהָיָה, כִּרְאוֹתוֹ כִּי-אֵין הַנַּעַר--וָמֵת;
וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שֵׂיבַת עַבְדְּךָ
אָבִינוּ, בְּיָגוֹן--שְׁאֹלָה. לב כִּי
עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר, מֵעִם אָבִי
לֵאמֹר: אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ,
וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים.
לג וְעַתָּה, יֵשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת
הַנַּעַר--עֶבֶד, לַאדֹנִי; וְהַנַּעַר, יַעַל
עִם-אֶחָיו. לד כִּי-אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי,
וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי: פֶּן אֶרְאֶה
בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי.
בראשית
פרק מה
א וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף
לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו,
וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי;
וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְוַדַּע
יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. ב וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ,
בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע
בֵּית פַּרְעֹה. ג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו
אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא-יָכְלוּ
אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.
ד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו גְּשׁוּ-נָא
אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ; וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף
אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה.
ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר
בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:
כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.
ו כִּי-זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב
הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר
אֵין-חָרִישׁ וְקָצִיר. ז וַיִּשְׁלָחֵנִי
אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם, לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית
בָּאָרֶץ, וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם, לִפְלֵיטָה
גְּדֹלָה. ח וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם
אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי
לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ,
וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. ט
מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם
אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף, שָׂמַנִי
אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם; רְדָה
אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד. י וְיָשַׁבְתָּ
בְאֶרֶץ-גֹּשֶׁן, וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי--אַתָּה,
וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ; וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ,
וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. יא וְכִלְכַּלְתִּי
אֹתְךָ שָׁם, כִּי-עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב:
פֶּן-תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ, וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.
יב וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי
אָחִי בִנְיָמִין: כִּי-פִי, הַמְדַבֵּר
אֲלֵיכֶם. יג וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי,
אֶת-כָּל-כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם, וְאֵת,
כָּל-אֲשֶׁר רְאִיתֶם; וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם
אֶת-אָבִי, הֵנָּה. יד וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי
בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן--בָּכָה,
עַל-צַוָּארָיו. טו וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו,
וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ
אֶחָיו אִתּוֹ. טז וְהַקֹּל נִשְׁמַע,
בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר, בָּאוּ, אֲחֵי יוֹסֵף;
וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי
עֲבָדָיו. יז וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף,
אֱמֹר אֶל-אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ: טַעֲנוּ,
אֶת-בְּעִירְכֶם, וּלְכוּ-בֹאוּ, אַרְצָה
כְּנָעַן. יח וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם,
וּבֹאוּ אֵלָי; וְאֶתְּנָה לָכֶם, אֶת-טוּב
אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִכְלוּ, אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ.
יט וְאַתָּה צֻוֵּיתָה, זֹאת עֲשׂוּ:
קְחוּ-לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת,
לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם, וּנְשָׂאתֶם
אֶת-אֲבִיכֶם, וּבָאתֶם. כ וְעֵינְכֶם,
אַל-תָּחֹס עַל-כְּלֵיכֶם: כִּי-טוּב
כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, לָכֶם הוּא. כא
וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן
לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל-פִּי פַרְעֹה;
וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה, לַדָּרֶךְ. כב
לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ, חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת;
וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף,
וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת. כג וּלְאָבִיו
שָׁלַח כְּזֹאת, עֲשָׂרָה חֲמֹרִים, נֹשְׂאִים,
מִטּוּב מִצְרָיִם; וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת
בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן, לְאָבִיו--לַדָּרֶךְ.
כד וַיְשַׁלַּח אֶת-אֶחָיו, וַיֵּלֵכוּ;
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.
כה וַיַּעֲלוּ, מִמִּצְרָיִם; וַיָּבֹאוּ
אֶרֶץ כְּנַעַן, אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.
כו וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר, עוֹד יוֹסֵף
חַי, וְכִי-הוּא מֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם;
וַיָּפָג לִבּוֹ, כִּי לֹא-הֶאֱמִין לָהֶם.
כז וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, אֵת כָּל-דִּבְרֵי
יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא
אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת
אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.
כח וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל, רַב עוֹד-יוֹסֵף
בְּנִי, חָי; אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ, בְּטֶרֶם
אָמוּת.
בראשית
פרק מו
א וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל
וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע;
וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו
יִצְחָק. ב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל
בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב
יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. ג וַיֹּאמֶר,
אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא
מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל
אֲשִׂימְךָ שָׁם. ד אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ
מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה;
וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ עַל-עֵינֶיךָ.
ה וַיָּקָם יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיִּשְׂאוּ
בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם,
וְאֶת-טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם, בָּעֲגָלוֹת,
אֲשֶׁר-שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ.
ו וַיִּקְחוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם, וְאֶת-רְכוּשָׁם
אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ,
מִצְרָיְמָה: יַעֲקֹב, וְכָל-זַרְעוֹ
אִתּוֹ. ז בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, אִתּוֹ,
בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו, וְכָל-זַרְעוֹ--הֵבִיא
אִתּוֹ, מִצְרָיְמָה. {ס}
ח וְאֵלֶּה שְׁמוֹת
בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה,
יַעֲקֹב וּבָנָיו: בְּכֹר יַעֲקֹב, רְאוּבֵן.
ט וּבְנֵי, רְאוּבֵן--חֲנוֹךְ וּפַלּוּא,
וְחֶצְרֹן וְכַרְמִי. י וּבְנֵי שִׁמְעוֹן,
יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד--וְיָכִין וְצֹחַר;
וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית. יא וּבְנֵי,
לֵוִי--גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי.
יב וּבְנֵי יְהוּדָה, עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה--וָפֶרֶץ
וָזָרַח; וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ
כְּנַעַן, וַיִּהְיוּ בְנֵי-פֶרֶץ חֶצְרֹן
וְחָמוּל. יג וּבְנֵי, יִשָּׂשכָר--תּוֹלָע
וּפֻוָה, וְיוֹב וְשִׁמְרֹן. יד וּבְנֵי,
זְבֻלוּן--סֶרֶד וְאֵלוֹן, וְיַחְלְאֵל.
טו אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה
לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, וְאֵת, דִּינָה
בִתּוֹ: כָּל-נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ. טז וּבְנֵי גָד,
צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן,
עֵרִי וַאֲרוֹדִי, וְאַרְאֵלִי. יז וּבְנֵי
אָשֵׁר, יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי
וּבְרִיעָה--וְשֶׂרַח אֲחֹתָם; וּבְנֵי בְרִיעָה,
חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל. יח אֵלֶּה בְּנֵי
זִלְפָּה, אֲשֶׁר-נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ;
וַתֵּלֶד אֶת-אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה
נָפֶשׁ. יט בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב,
יוֹסֵף וּבִנְיָמִן. כ וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף,
בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ
אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן--אֶת-מְנַשֶּׁה,
וְאֶת-אֶפְרָיִם. כא וּבְנֵי בִנְיָמִן,
בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן,
אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים, וָאָרְדְּ.
כב אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל, אֲשֶׁר יֻלַּד לְיַעֲקֹב--כָּל-נֶפֶשׁ,
אַרְבָּעָה עָשָׂר. כג וּבְנֵי-דָן, חֻשִׁים.
כד וּבְנֵי, נַפְתָּלִי--יַחְצְאֵל וְגוּנִי,
וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם. כה אֵלֶּה בְּנֵי
בִלְהָה, אֲשֶׁר-נָתַן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ;
וַתֵּלֶד אֶת-אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, כָּל-נֶפֶשׁ
שִׁבְעָה. כו כָּל-הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה
לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, יֹצְאֵי יְרֵכוֹ,
מִלְּבַד, נְשֵׁי בְנֵי-יַעֲקֹב--כָּל-נֶפֶשׁ,
שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. כז וּבְנֵי יוֹסֵף
אֲשֶׁר-יֻלַּד-לוֹ בְמִצְרַיִם, נֶפֶשׁ שְׁנָיִם:
כָּל-הַנֶּפֶשׁ לְבֵית-יַעֲקֹב הַבָּאָה
מִצְרַיְמָה, שִׁבְעִים. {ס}
כח וְאֶת-יְהוּדָה שָׁלַח
לְפָנָיו, אֶל-יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו,
גֹּשְׁנָה; וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה גֹּשֶׁן.
כט וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל
לִקְרַאת-יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה;
וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָיו,
וַיֵּבְךְּ עַל-צַוָּארָיו, עוֹד. ל וַיֹּאמֶר
יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, אָמוּתָה הַפָּעַם,
אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת-פָּנֶיךָ, כִּי עוֹדְךָ
חָי. לא וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו
וְאֶל-בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה
לְפַרְעֹה; וְאֹמְרָה אֵלָיו, אַחַי וּבֵית-אָבִי
אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי.
לב וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן, כִּי-אַנְשֵׁי
מִקְנֶה הָיוּ; וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר
לָהֶם, הֵבִיאוּ. לג וְהָיָה, כִּי-יִקְרָא
לָכֶם פַּרְעֹה; וְאָמַר, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם.
לד וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ
עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד-עַתָּה--גַּם-אֲנַחְנוּ,
גַּם-אֲבֹתֵינוּ: בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ
בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם,
כָּל-רֹעֵה צֹאן.
בראשית
פרק מז
א וַיָּבֹא יוֹסֵף,
וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה, וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי
וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם,
בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנָּם, בְּאֶרֶץ
גֹּשֶׁן. ב וּמִקְצֵה אֶחָיו, לָקַח חֲמִשָּׁה
אֲנָשִׁים; וַיַּצִּגֵם, לִפְנֵי פַרְעֹה.
ג וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-אֶחָיו, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם;
וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ--גַּם-אֲנַחְנוּ,
גַּם-אֲבוֹתֵינוּ. ד וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה,
לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה
לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד
הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְעַתָּה יֵשְׁבוּ-נָא
עֲבָדֶיךָ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. ה וַיֹּאמֶר
פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ
וְאַחֶיךָ, בָּאוּ אֵלֶיךָ. ו אֶרֶץ מִצְרַיִם,
לְפָנֶיךָ הִוא--בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב
אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ: יֵשְׁבוּ,
בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן--וְאִם-יָדַעְתָּ וְיֶשׁ-בָּם
אַנְשֵׁי-חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה
עַל-אֲשֶׁר-לִי. ז וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-יַעֲקֹב
אָבִיו, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה;
וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב, אֶת-פַּרְעֹה. ח
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יַעֲקֹב: כַּמָּה,
יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. ט וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב,
אֶל-פַּרְעֹה, יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים
וּמְאַת שָׁנָה: מְעַט וְרָעִים, הָיוּ
יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי
שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם.
י וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב, אֶת-פַּרְעֹה; וַיֵּצֵא,
מִלִּפְנֵי פַרְעֹה. יא וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף,
אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו, וַיִּתֵּן לָהֶם
אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּמֵיטַב
הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס--כַּאֲשֶׁר,
צִוָּה פַרְעֹה. יב וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף
אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו, וְאֵת כָּל-בֵּית
אָבִיו--לֶחֶם, לְפִי הַטָּף. יג וְלֶחֶם
אֵין בְּכָל-הָאָרֶץ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב
מְאֹד; וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאֶרֶץ
כְּנַעַן, מִפְּנֵי, הָרָעָב. יד וַיְלַקֵּט
יוֹסֵף, אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם
וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, בַּשֶּׁבֶר, אֲשֶׁר-הֵם
שֹׁבְרִים; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-הַכֶּסֶף,
בֵּיתָה פַרְעֹה. טו וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף,
מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן,
וַיָּבֹאוּ כָל-מִצְרַיִם אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר
הָבָה-לָּנוּ לֶחֶם, וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ:
כִּי אָפֵס, כָּסֶף. טז וַיֹּאמֶר יוֹסֵף
הָבוּ מִקְנֵיכֶם, וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם--אִם-אָפֵס,
כָּסֶף. יז וַיָּבִיאוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם,
אֶל-יוֹסֵף, וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם
בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה
הַבָּקָר, וּבַחֲמֹרִים; וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם
בְּכָל-מִקְנֵהֶם, בַּשָּׁנָה הַהִוא.
יח וַתִּתֹּם, הַשָּׁנָה הַהִוא, וַיָּבֹאוּ
אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וַיֹּאמְרוּ
לוֹ לֹא-נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי, כִּי אִם-תַּם
הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל-אֲדֹנִי:
לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדֹנִי, בִּלְתִּי
אִם-גְּוִיָּתֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ. יט
לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ, גַּם-אֲנַחְנוּ
גַּם אַדְמָתֵנוּ--קְנֵה-אֹתָנוּ וְאֶת-אַדְמָתֵנוּ,
בַּלָּחֶם; וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ,
עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֶן-זֶרַע וְנִחְיֶה
וְלֹא נָמוּת, וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם.
כ וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת-כָּל-אַדְמַת מִצְרַיִם,
לְפַרְעֹה, כִּי-מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ
שָׂדֵהוּ, כִּי-חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב; וַתְּהִי
הָאָרֶץ, לְפַרְעֹה. כא וְאֶת-הָעָם--הֶעֱבִיר
אֹתוֹ, לֶעָרִים: מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם,
וְעַד-קָצֵהוּ. כב רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים,
לֹא קָנָה: כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת
פַּרְעֹה, וְאָכְלוּ אֶת-חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן
לָהֶם פַּרְעֹה--עַל-כֵּן, לֹא מָכְרוּ אֶת-אַדְמָתָם.
כג וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-הָעָם, הֵן קָנִיתִי
אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה;
הֵא-לָכֶם זֶרַע, וּזְרַעְתֶּם אֶת-הָאֲדָמָה.
כד וְהָיָה, בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית,
לְפַרְעֹה; וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה
לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם,
וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם--וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם.
כה וַיֹּאמְרוּ, הֶחֱיִתָנוּ; נִמְצָא-חֵן
בְּעֵינֵי אֲדֹנִי, וְהָיִינוּ עֲבָדִים
לְפַרְעֹה. כו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף
לְחֹק עַד-הַיּוֹם הַזֶּה עַל-אַדְמַת מִצְרַיִם,
לְפַרְעֹה--לַחֹמֶשׁ: רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים,
לְבַדָּם--לֹא הָיְתָה, לְפַרְעֹה. כז
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,
בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן; וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ, וַיִּפְרוּ
וַיִּרְבּוּ מְאֹד
|
Vayékhi
BERECHIT WAYE'HI
כח
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע
עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב,
שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים
וּמְאַת שָׁנָה. כט וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל,
לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר
לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא
יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי
חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.
ל וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי
מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם;
וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ.
לא וַיֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי--וַיִּשָּׁבַע,
לוֹ; וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ
הַמִּטָּה. {פ}
בראשית
פרק מח
א וַיְהִי, אַחֲרֵי
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף,
הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה; וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי
בָנָיו, עִמּוֹ--אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם.
ב וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב--וַיֹּאמֶר, הִנֵּה
בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק,
יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה.
ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-יוֹסֵף, אֵל שַׁדַּי
נִרְאָה-אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן;
וַיְבָרֶךְ, אֹתִי. ד וַיֹּאמֶר אֵלַי,
הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ, וּנְתַתִּיךָ,
לִקְהַל עַמִּים; וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ
הַזֹּאת, לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ--אֲחֻזַּת
עוֹלָם. ה וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים
לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ
מִצְרַיְמָה--לִי-הֵם: אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה--כִּרְאוּבֵן
וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ-לִי. ו וּמוֹלַדְתְּךָ
אֲשֶׁר-הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ;
עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם.
ז וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי
רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד
כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ
שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם.
ח וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף;
וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה. ט וַיֹּאמֶר יוֹסֵף,
אֶל-אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר-נָתַן-לִי
אֱלֹהִים בָּזֶה; וַיֹּאמַר, קָחֶם-נָא אֵלַי
וַאֲבָרְכֵם. י וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל
כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת;
וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם
וַיְחַבֵּק לָהֶם. יא וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל
אֶל-יוֹסֵף, רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי;
וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים, גַּם אֶת-זַרְעֶךָ.
יב וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם, מֵעִם בִּרְכָּיו;
וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, אָרְצָה.
יג וַיִּקַּח יוֹסֵף, אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֶת-אֶפְרַיִם
בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-מְנַשֶּׁה
בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל; וַיַּגֵּשׁ,
אֵלָיו. יד וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ
וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר,
וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה:
שִׂכֵּל, אֶת-יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר.
טו וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף, וַיֹּאמַר:
הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי
לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאֱלֹהִים
הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה.
טז הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע,
יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם
שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק;
וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
יז וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי-יָשִׁית אָבִיו
יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע
בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר
אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ
מְנַשֶּׁה. יח וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו,
לֹא-כֵן אָבִי: כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים
יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ. יט וַיְמָאֵן
אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא
יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם,
אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ,
יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם. כ וַיְבָרְכֵם
בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ
יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים
כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם
אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. כא
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הִנֵּה
אָנֹכִי מֵת; וְהָיָה אֱלֹהִים, עִמָּכֶם,
וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם.
כב וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד--עַל-אַחֶיךָ:
אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי
וּבְקַשְׁתִּי. {פ}
בראשית
פרק מט
א וַיִּקְרָא יַעֲקֹב,
אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה
לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית
הַיָּמִים. ב הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ,
בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ, אֶל-יִשְׂרָאֵל
אֲבִיכֶם. ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה,
כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת,
וְיֶתֶר עָז. ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר,
כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ,
יְצוּעִי עָלָה. {פ}
ה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי,
אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם.
ו בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם
אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ
אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר. ז
אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי
קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם
בְּיִשְׂרָאֵל. {פ}
ח יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ
אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ
לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ. ט גּוּר אַרְיֵה
יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע
רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ.
י לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק
מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה,
וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. יא אֹסְרִי לַגֶּפֶן
עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס
בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה.
יב חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם,
מֵחָלָב. {פ}
יג זְבוּלֻן, לְחוֹף
יַמִּים יִשְׁכֹּן; וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת,
וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן. {פ}
יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר
גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם.
טו וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ
כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל,
וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד. {ס}
טז דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד,
שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יז יְהִי-דָן נָחָשׁ
עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ,
עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר.
יח לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה.
{ס}
יט גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ;
וְהוּא, יָגֻד עָקֵב. {ס}
כ מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה
לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ.
{ס}
כא נַפְתָּלִי, אַיָּלָה
שְׁלֻחָה--הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר.
{ס}
כב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף,
בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה
עֲלֵי-שׁוּר. כג וַיְמָרְרֻהוּ, וָרֹבּוּ;
וַיִּשְׂטְמֻהוּ, בַּעֲלֵי חִצִּים.
כד וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ
זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב,
מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. כה מֵאֵל
אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ,
בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם
רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם.
כו בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת
הוֹרַי, עַד-תַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ
לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
{פ}
כז בִּנְיָמִין זְאֵב
יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב,
יְחַלֵּק שָׁלָל. כח כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי
יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵים עָשָׂר; וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר
לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיְבָרֶךְ אוֹתָם--אִישׁ
אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, בֵּרַךְ אֹתָם.
כט וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי
נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי:
אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן
הַחִתִּי. ל בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה
הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה,
מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.
לא שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-אַבְרָהָם, וְאֵת
שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-יִצְחָק,
וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ; וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי,
אֶת-לֵאָה. לב מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה
אֲשֶׁר-בּוֹ, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת. לג וַיְכַל
יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו, וַיֶּאֱסֹף
רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה; וַיִּגְוַע, וַיֵּאָסֶף
אֶל-עַמָּיו.
בראשית
פרק נ
א וַיִּפֹּל יוֹסֵף,
עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק-לוֹ.
ב וַיְצַו יוֹסֵף אֶת-עֲבָדָיו אֶת-הָרֹפְאִים,
לַחֲנֹט אֶת-אָבִיו; וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים,
אֶת-יִשְׂרָאֵל. ג וַיִּמְלְאוּ-לוֹ אַרְבָּעִים
יוֹם, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים;
וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם, שִׁבְעִים
יוֹם. ד וַיַּעַבְרוּ, יְמֵי בְכִיתוֹ,
וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:
אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא,
בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. ה אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי
לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי
אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,
שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא
וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי--וְאָשׁוּבָה.
ו וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה: עֲלֵה וּקְבֹר
אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.
ז וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו;
וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה,
זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.
ח וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:
רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ,
בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. ט וַיַּעַל עִמּוֹ,
גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה,
כָּבֵד מְאֹד. י וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן
הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם,
מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ
לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים. יא
וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי
אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ,
אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן
קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר,
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. יב וַיַּעֲשׂוּ
בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם.
יג וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן,
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה
הַמַּכְפֵּלָה: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם
אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן
הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא. יד וַיָּשָׁב
יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים
אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ
אֶת-אָבִיו. טו וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף,
כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ
יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה,
אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. טז וַיְצַוּוּ,
אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי
מוֹתוֹ לֵאמֹר. יז כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף,
אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם
כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא,
לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ
יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו. יח וַיֵּלְכוּ,
גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ,
הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים. יט וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ: כִּי
הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי. כ וְאַתֶּם,
חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ
לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה,
לְהַחֲיֹת עַם-רָב. כא וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי
אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם
אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם. כב וַיֵּשֶׁב
יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, הוּא וּבֵית אָבִיו;
וַיְחִי יוֹסֵף, מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.
כג וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם, בְּנֵי
שִׁלֵּשִׁים; גַּם, בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה--יֻלְּדוּ,
עַל-בִּרְכֵּי יוֹסֵף. כד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף
אֶל-אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת; וֵאלֹהִים פָּקֹד
יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ
הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
כה וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם,
וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה. כו
וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים;
וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן
בְּמִצְרָיִם. {ש}
|
|
