Pour changer de section, cliquez sur le mot
clef 
 BÉRÈCHIT
- Genèse.
La paracha Bérèchit contient un commandement positif.
11. Le devoir de procréer.
La paracha Lèkh Lèkha contient un commandement positif.
12. La bérit mila (circoncision).
La paracha Wayi-chelah contient un commandement positif.
13. Interdiction du nerf sciatique.
BERECHIT - BERECHIT
בראשית
פרק א
א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא
אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.
ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ,
עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת
עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא
אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל
אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ
קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר,
יוֹם אֶחָד. {פ}
ו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי
מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. ז וַיַּעַשׂ
אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין
הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין
הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן.
ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם;
וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי.
{פ}
ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם
אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה;
וַיְהִי-כֵן. י וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה
אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים;
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יא וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב
מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי
לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ;
וַיְהִי-כֵן. יב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא
עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ
עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ;
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יג וַיְהִי-עֶרֶב
וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי. {פ}
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,
לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה;
וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים
וְשָׁנִים. טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ
הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.
טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת
הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל,
לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר
הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת
הַכּוֹכָבִים. יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים,
בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ.
יח וְלִמְשֹׁל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל,
בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיַּרְא
אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. יט וַיְהִי-עֶרֶב
וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי. {פ}
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ
הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף
יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ
הַשָּׁמָיִם. כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים,
אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ
הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם
לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ,
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ
אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ,
וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף,
יִרֶב בָּאָרֶץ. כג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר,
יוֹם חֲמִישִׁי. {פ}
כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ,
בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ;
וַיְהִי-כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת
הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ,
וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ;
וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כו וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ
כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם
וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ,
וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.
כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר
וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. כח וַיְבָרֶךְ
אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים
פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ;
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם,
וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.
כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי
לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר
עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ
אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:
לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. ל וּלְכָל-חַיַּת
הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל
רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ
חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה;
וַיְהִי-כֵן. לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר
עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב
וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ}
בראשית
פרק ב
א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם
וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. ב וַיְכַל
אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ
אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,
מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי,
וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ,
אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. {פ}
ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם:
בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים--אֶרֶץ
וְשָׁמָיִם. ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה,
טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה,
טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה
אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד
אֶת-הָאֲדָמָה. ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ,
וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.
ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם,
עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו,
נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ
חַיָּה. ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים,
גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם,
אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. ט וַיַּצְמַח
יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ
נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ
הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת
טוֹב וָרָע. י וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן,
לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד,
וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. יא שֵׁם
הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ
הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב
וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח,
וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. יג וְשֵׁם-הַנָּהָר
הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב, אֵת
כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. יד וְשֵׁם הַנָּהָר
הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ
קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי,
הוּא פְרָת. טו וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים,
אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן,
לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. טז וַיְצַו
יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:
מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל. יז
וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל,
מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת
תָּמוּת. יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים,
לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ
עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ. יט וַיִּצֶר יְהוָה
אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה
וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם,
לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר
יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא
שְׁמוֹ. כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת,
לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם,
וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. כא וַיַּפֵּל יְהוָה
אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן;
וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר
בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה. כב וַיִּבֶן יְהוָה
אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם,
לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.
כג וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם
מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת
יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.
כד עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ;
וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר
אֶחָד. כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים,
הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ.
בראשית
פרק ג
א וְהַנָּחָשׁ, הָיָה
עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר
עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה,
אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל
עֵץ הַגָּן. ב וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-הַנָּחָשׁ:
מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן, נֹאכֵל. ג וּמִפְּרִי
הָעֵץ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן--אָמַר אֱלֹהִים
לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ
בּוֹ: פֶּן-תְּמֻתוּן. ד וַיֹּאמֶר
הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה: לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.
ה כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם
מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם,
כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע. ו וַתֵּרֶא
הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי
תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ
לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל;
וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.
ז וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ,
כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה
תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.
ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים,
מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא
הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים,
בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן. ט וַיִּקְרָא יְהוָה
אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.
י וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן;
וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא.
יא וַיֹּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם
אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ
לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ.
יב וַיֹּאמֶר, הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר
נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ
וָאֹכֵל. יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים
לָאִשָּׁה, מַה-זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר,
הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי, וָאֹכֵל.
יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ,
כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה,
וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ
תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.
טו וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה,
וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא
יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ
עָקֵב. {ס}
טז אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר,
הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב,
תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ,
וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ. {ס}
יז וּלְאָדָם אָמַר,
כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל
מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא
תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ,
בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי
חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ
לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.
יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד
שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה
לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר
תָּשׁוּב. כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם
אִשְׁתּוֹ, חַוָּה: כִּי הִוא הָיְתָה,
אֵם כָּל-חָי. כא וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים
לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ, כָּתְנוֹת עוֹר--וַיַּלְבִּשֵׁם.
{פ}
כב וַיֹּאמֶר יְהוָה
אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ,
לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח
יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל,
וָחַי לְעֹלָם. כג וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה
אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה,
אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. כד וַיְגָרֶשׁ,
אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן
אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת,
לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
{ס}
בראשית
פרק ד
א וְהָאָדָם, יָדַע
אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד
אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה.
ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל;
וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה
עֹבֵד אֲדָמָה. ג וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים;
וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה.
ד וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ,
וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל
וְאֶל-מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ,
לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ
פָּנָיו. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:
לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא
תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ,
תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.
ח וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי
בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן
אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. ט וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר
לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.
י וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ,
צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה. יא וְעַתָּה,
אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה
אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ
מִיָּדֶךָ. יב כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה,
לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד,
תִּהְיֶה בָאָרֶץ. יג וַיֹּאמֶר קַיִן,
אֶל-יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא.
יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל
פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר;
וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה
כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי. טו וַיֹּאמֶר
לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם,
יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת,
לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.
טז וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב
בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן. יז וַיֵּדַע
קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד
אֶת-חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא
שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ.
יח וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ, אֶת-עִירָד, וְעִירָד,
יָלַד אֶת-מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, יָלַד
אֶת-מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, יָלַד אֶת-לָמֶךְ.
יט וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים:
שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה.
כ וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי,
יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. כא וְשֵׁם אָחִיו,
יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ
כִּנּוֹר וְעוּגָב. כב וְצִלָּה גַם-הִוא,
יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ
נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן,
נַעֲמָה. כג וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו,
עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי--נְשֵׁי
לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ
הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.
כד כִּי שִׁבְעָתַיִם, יֻקַּם-קָיִן; וְלֶמֶךְ,
שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. כה וַיֵּדַע אָדָם
עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים,
זֶרַע אַחֵר--תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ
קָיִן. כו וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן,
וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל,
לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה. {ס}
בראשית
פרק ה
א זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת
אָדָם: בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם,
בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ. ב
זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם; וַיְבָרֶךְ אֹתָם,
וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם, בְּיוֹם, הִבָּרְאָם.
ג וַיְחִי אָדָם, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה,
וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ; וַיִּקְרָא
אֶת-שְׁמוֹ, שֵׁת. ד וַיִּהְיוּ יְמֵי-אָדָם,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֵׁת, שְׁמֹנֶה מֵאֹת,
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
ה וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר-חַי,
תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה;
וַיָּמֹת. {ס}
ו וַיְחִי-שֵׁת, חָמֵשׁ
שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אֱנוֹשׁ.
ז וַיְחִי-שֵׁת, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-אֱנוֹשׁ,
שֶׁבַע שָׁנִים, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. ח וַיִּהְיוּ,
כָּל-יְמֵי-שֵׁת, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה,
וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת. {ס}
ט וַיְחִי אֱנוֹשׁ, תִּשְׁעִים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-קֵינָן. י וַיְחִי
אֱנוֹשׁ, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-קֵינָן,
חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
יא וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי אֱנוֹשׁ, חָמֵשׁ
שָׁנִים, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
יב וַיְחִי קֵינָן, שִׁבְעִים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-מַהֲלַלְאֵל.
יג וַיְחִי קֵינָן, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מַהֲלַלְאֵל,
אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
יד וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי קֵינָן, עֶשֶׂר
שָׁנִים, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
טו וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל,
חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
אֶת-יָרֶד. טז וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל, אַחֲרֵי
הוֹלִידוֹ אֶת-יֶרֶד, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה,
וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים,
וּבָנוֹת. יז וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי
מַהֲלַלְאֵל, חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים שָׁנָה,
וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
יח וַיְחִי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם
וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
אֶת-חֲנוֹךְ. יט וַיְחִי-יֶרֶד, אַחֲרֵי
הוֹלִידוֹ אֶת-חֲנוֹךְ, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת,
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
כ וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם
וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיָּמֹת. {ס}
כא וַיְחִי חֲנוֹךְ,
חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-מְתוּשָׁלַח.
כב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מְתוּשֶׁלַח, שְׁלֹשׁ
מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
כג וַיְהִי, כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים
שָׁנָה, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. כד
וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים;
וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.
{ס}
כה וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח,
שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד, אֶת-לָמֶךְ. כו וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-לֶמֶךְ, שְׁתַּיִם
וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. כז וַיִּהְיוּ,
כָּל-יְמֵי מְתוּשֶׁלַח, תֵּשַׁע וְשִׁשִּׁים
שָׁנָה, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת.
{ס}
כח וַיְחִי-לֶמֶךְ, שְׁתַּיִם
וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
בֵּן. כט וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ,
לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ,
וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה,
אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה. ל וַיְחִי-לֶמֶךְ,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-נֹחַ, חָמֵשׁ וְתִשְׁעִים
שָׁנָה, וַחֲמֵשׁ מֵאֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד
בָּנִים, וּבָנוֹת. לא וַיְהִי, כָּל-יְמֵי-לֶמֶךְ,
שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּשְׁבַע מֵאוֹת
שָׁנָה; וַיָּמֹת. {ס}
לב וַיְהִי-נֹחַ, בֶּן-חֲמֵשׁ
מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד נֹחַ, אֶת-שֵׁם
אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת.
בראשית
פרק ו
א וַיְהִי כִּי-הֵחֵל
הָאָדָם, לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת,
יֻלְּדוּ לָהֶם. ב וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים
אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה;
וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר
בָּחָרוּ. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן
רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא
בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים
שָׁנָה. ד הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ,
בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר
יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת
הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם: הֵמָּה הַגִּבֹּרִים
אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. {פ}
ה וַיַּרְא יְהוָה, כִּי
רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר
מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם.
ו וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם
בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ.
ז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם
אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף
הַשָּׁמָיִם: כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם.
ח וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה.
{פ}
|
Beréchith
D. a agréé le sacrifice de Hével/Abel, et repoussé celui de Qaïn/Caïn,
et ce dernier en fut irrité et abattu (4,4-5). La Tora dit (id. 8) : «
Et Qaïn dit à son frère Hével », sans mentionner le thème de leur
échange de paroles. Ensuite, Qaïn tua son frère (id.). Une opinion de
nos Sages, quant au contenu de leur dialogue, apparaît dans le Targoum
de Yonathan ben Ouziel (ainsi que dans le Targoum Yerouchalmi) sur ce dernier
verset. Qaïn a affirmé : « Il n'y a ni justice, ni juge, ni un autre
monde, et les justes ne recevront pas de récompense, ni les mécréants
de punition. » Il appuya la justesse de ses dires sur le fait que le sacrifice
de son frère avait été agréé, et le sien repoussé. Hével écarta
ces déclarations hérétiques : « Il y a une justice, il y a un juge,
un monde futur… » La discussion déboucha sur le meurtre perpétré
par Qaïn.
Deux questions se posent sur cette interprétation : dans les versets
précédents
(id. 6-7), D. S'était révélé à Qaïn (qui a donc atteint le degré
de prophétie !) et lui dit, selon les deux traductions citées plus haut
: « Si tu améliores tes actions dans ce monde-ci, tu seras pardonné
dans le monde à venir, sinon, tu seras puni le jour du Grand Jugement
.» Donc D. lui a bien dévoilé qu'il y a un monde à venir, où récompense
et punition sont attribuées à chacun selon ses mérites. Comment Qaïn
a-t-il pu renier une telle affirmation divine ? De plus, pourquoi cette
discussion entre ces deux frères, d'un niveau théologique, a-t-elle pu
aboutir à ce fratricide ?
Il semble que le fait d'avoir été le premier à offrir un sacrifice
à D. (Hével ne l'ayant fait qu'après son frère, semblant l'imiter,
comme il est écrit à son propos « lui aussi » – id. 3-4) l'a amené
à penser que si un de ces deux sacrifices devait être agréé, c'est
bien le sien. Or D. n'avait agréé que celui de Hével, ce qui ne correspondait
pas à ses yeux à une démarche juste. Il en a donc conclu qu'il n'y a
ni justice, ni juge. Et cette pensée l'a tellement obnubilé, car le touchant
personnellement, qu'elle l'a empêché d'entendre le sens de la parole
divine (c'est sans doute la raison pour laquelle on ne trouve pas, a priori,
que Qaïn soit considéré comme prophète).
Le débat est total, touche à la personnalité profonde de chacun de
ses protagonistes. La présence même de Hével face à Qaïn est suffisante
pour rappeler incessamment à ce dernier une remise en question de sa conception
et cela lui est insupportable. Ceci l'amène à frapper son frère, jusqu'à
sa mort.
Force est de constater qu'une personne qui se laisse aller à ses propres
penchants peut en être aveuglé, au point de ne plus pouvoir entendre
et voir la vérité divine, quand bien même elle est dévoilée par D.
Lui-même !
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT - NOAH
ט אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת
נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה,
בְּדֹרֹתָיו: אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.
י וַיּוֹלֶד נֹחַ, שְׁלֹשָׁה בָנִים--אֶת-שֵׁם,
אֶת-חָם וְאֶת-יָפֶת. יא וַתִּשָּׁחֵת
הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא
הָאָרֶץ, חָמָס. יב וַיַּרְא אֱלֹהִים
אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה: כִּי-הִשְׁחִית
כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ.
{ס}
יג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה
הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם,
אֶת-הָאָרֶץ. יד עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר,
קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ
אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר.
טו וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ
מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים
אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה
קוֹמָתָהּ. טז צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה,
וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה,
וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים;
תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ.
יז וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל
מַיִם עַל-הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר
אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:
כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ, יִגְוָע. יח וַהֲקִמֹתִי
אֶת-בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ, אֶל-הַתֵּבָה--אַתָּה,
וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ
אִתָּךְ. יט וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר
שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה--לְהַחֲיֹת
אִתָּךְ: זָכָר וּנְקֵבָה, יִהְיוּ.
כ מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן-הַבְּהֵמָה
לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ--שְׁנַיִם
מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, לְהַחֲיוֹת.
כא וְאַתָּה קַח-לְךָ, מִכָּל-מַאֲכָל אֲשֶׁר
יֵאָכֵל, וְאָסַפְתָּ, אֵלֶיךָ; וְהָיָה
לְךָ וְלָהֶם, לְאָכְלָה. כב וַיַּעַשׂ,
נֹחַ: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים--כֵּן
עָשָׂה.
בראשית
פרק ז
א וַיֹּאמֶר יְהוָה
לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה:
כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר
הַזֶּה. ב מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה,
תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ;
וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא,
שְׁנַיִם--אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. ג גַּם
מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה,
זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי
כָל-הָאָרֶץ. ד כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה,
אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים
יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי,
אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל,
פְּנֵי הָאֲדָמָה. ה וַיַּעַשׂ, נֹחַ,
כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּהוּ, יְהוָה. ו וְנֹחַ,
בֶּן-שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה; וְהַמַּבּוּל
הָיָה, מַיִם עַל-הָאָרֶץ. ז וַיָּבֹא
נֹחַ, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו
אִתּוֹ--אֶל-הַתֵּבָה: מִפְּנֵי, מֵי הַמַּבּוּל.
ח מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה,
אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה; וּמִן-הָעוֹף--וְכֹל
אֲשֶׁר-רֹמֵשׂ, עַל-הָאֲדָמָה. ט שְׁנַיִם
שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה--זָכָר
וּנְקֵבָה: כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים,
אֶת-נֹחַ. י וַיְהִי, לְשִׁבְעַת הַיָּמִים;
וּמֵי הַמַּבּוּל, הָיוּ עַל-הָאָרֶץ.
יא בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ,
בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר
יוֹם
לַחֹדֶשׁ--בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת
תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם,
נִפְתָּחוּ. יב וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל-הָאָרֶץ,
אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.
יג בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם
וָיֶפֶת בְּנֵי-נֹחַ; וְאֵשֶׁת נֹחַ, וּשְׁלֹשֶׁת
נְשֵׁי-בָנָיו אִתָּם--אֶל-הַתֵּבָה.
יד הֵמָּה וְכָל-הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל-הַבְּהֵמָה
לְמִינָהּ, וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ,
לְמִינֵהוּ; וְכָל-הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל
צִפּוֹר כָּל-כָּנָף. טו וַיָּבֹאוּ אֶל-נֹחַ,
אֶל-הַתֵּבָה, שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל-הַבָּשָׂר,
אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים. טז וְהַבָּאִים,
זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל-בָּשָׂר בָּאוּ,
כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים; וַיִּסְגֹּר
יְהוָה, בַּעֲדוֹ. יז וַיְהִי הַמַּבּוּל
אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ; וַיִּרְבּוּ
הַמַּיִם, וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַתֵּבָה, וַתָּרָם,
מֵעַל הָאָרֶץ. יח וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם
וַיִּרְבּוּ מְאֹד, עַל-הָאָרֶץ; וַתֵּלֶךְ
הַתֵּבָה, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. יט וְהַמַּיִם,
גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד--עַל-הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ,
כָּל-הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר-תַּחַת,
כָּל-הַשָּׁמָיִם. כ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה
אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם;
וַיְכֻסּוּ, הֶהָרִים. כא וַיִּגְוַע
כָּל-בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, בָּעוֹף
וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, וּבְכָל-הַשֶּׁרֶץ,
הַשֹּׁרֵץ עַל-הָאָרֶץ--וְכֹל, הָאָדָם.
כב כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו,
מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה--מֵתוּ. כג
וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי
הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ
וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ;
וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ,
בַּתֵּבָה. כד וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם,
עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם.
בראשית
פרק ח
א וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים,
אֶת-נֹחַ, וְאֵת כָּל-הַחַיָּה וְאֶת-כָּל-הַבְּהֵמָה,
אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה; וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים
רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם.
ב וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם, וַאֲרֻבֹּת
הַשָּׁמָיִם; וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם, מִן-הַשָּׁמָיִם.
ג וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ
וָשׁוֹב; וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם--מִקְצֵה,
חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם. ד וַתָּנַח
הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר
יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל, הָרֵי אֲרָרָט. ה
וְהַמַּיִם, הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד,
הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי; בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד
לַחֹדֶשׁ, נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.
ו וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח
נֹחַ, אֶת-חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה.
ז וַיְשַׁלַּח, אֶת-הָעֹרֵב; וַיֵּצֵא יָצוֹא
וָשׁוֹב, עַד-יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
ח וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ--לִרְאוֹת
הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
ט וְלֹא-מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלָהּ,
וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה--כִּי-מַיִם,
עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ
וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה.
י וַיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים;
וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מִן-הַתֵּבָה.
יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב,
וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע
נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.
יב וַיִּיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים;
וַיְשַׁלַּח, אֶת-הַיּוֹנָה, וְלֹא-יָסְפָה
שׁוּב-אֵלָיו, עוֹד. יג וַיְהִי בְּאַחַת
וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד
לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם, מֵעַל הָאָרֶץ;
וַיָּסַר נֹחַ, אֶת-מִכְסֵה הַתֵּבָה, וַיַּרְא,
וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה.
יד וּבַחֹדֶשׁ, הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים
יוֹם, לַחֹדֶשׁ--יָבְשָׁה, הָאָרֶץ. {ס}
טו וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים,
אֶל-נֹחַ לֵאמֹר. טז צֵא, מִן-הַתֵּבָה--אַתָּה,
וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ
אִתָּךְ. יז כָּל-הַחַיָּה אֲשֶׁר-אִתְּךָ
מִכָּל-בָּשָׂר, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ
הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ--הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ;
וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל-הָאָרֶץ.
יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ
וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ. יט כָּל-הַחַיָּה,
כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף, כֹּל, רוֹמֵשׂ
עַל-הָאָרֶץ--לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ
מִן-הַתֵּבָה. כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ,
לַיהוָה; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה,
וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת,
בַּמִּזְבֵּחַ. כא וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ
הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ
לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר
הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו;
וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי,
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. כב עֹד, כָּל-יְמֵי
הָאָרֶץ: זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם
וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא
יִשְׁבֹּתוּ.
בראשית
פרק ט
א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים,
אֶת-נֹחַ וְאֶת-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר לָהֶם
פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ.
ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל
כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם;
בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל-דְּגֵי
הַיָּם, בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. ג כָּל-רֶמֶשׂ
אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:
כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל.
ד אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ.
ה וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם
אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל-חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ;
וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו--אֶדְרֹשׁ,
אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם. ו שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם,
בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם
אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם. ז וְאַתֶּם,
פְּרוּ וּרְבוּ; שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ-בָהּ.
{ס}
ח וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל-נֹחַ, וְאֶל-בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר.
ט וַאֲנִי, הִנְנִי מֵקִים אֶת-בְּרִיתִי
אִתְּכֶם, וְאֶת-זַרְעֲכֶם, אַחֲרֵיכֶם.
י וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם,
בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ
אִתְּכֶם; מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה, לְכֹל
חַיַּת הָאָרֶץ. יא וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי
אִתְּכֶם, וְלֹא-יִכָּרֵת כָּל-בָּשָׂר עוֹד
מִמֵּי הַמַּבּוּל; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל,
לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן
בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ
חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם--לְדֹרֹת, עוֹלָם.
יג אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה
לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ.
יד וְהָיָה, בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ,
וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן. טו
וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר בֵּינִי
וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה,
בְּכָל-בָּשָׂר; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם
לְמַבּוּל, לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. טז
וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן; וּרְאִיתִיהָ,
לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, בֵּין אֱלֹהִים,
וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר
אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. יז וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
אֶל-נֹחַ: זֹאת אוֹת-הַבְּרִית, אֲשֶׁר
הֲקִמֹתִי, בֵּינִי, וּבֵין כָּל-בָּשָׂר
אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. {פ}
יח וַיִּהְיוּ בְנֵי-נֹחַ,
הַיֹּצְאִים מִן-הַתֵּבָה--שֵׁם, וְחָם וָיָפֶת;
וְחָם, הוּא אֲבִי כְנָעַן. יט שְׁלֹשָׁה
אֵלֶּה, בְּנֵי-נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה, נָפְצָה
כָל-הָאָרֶץ. כ וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה;
וַיִּטַּע, כָּרֶם. כא וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן,
וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.
כב וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת
אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.
כג וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה,
וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ
אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם;
וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם,
לֹא רָאוּ. כד וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ;
וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ
הַקָּטָן. כה וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:
עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. כו
וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם;
וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. כז יַפְתְּ
אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם;
וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. כח וַיְחִי-נֹחַ,
אַחַר הַמַּבּוּל, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה,
וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. כט וַיִּהְיוּ,
כָּל-יְמֵי-נֹחַ, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה,
וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת. {פ}
בראשית
פרק י
א וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת
בְּנֵי-נֹחַ, שֵׁם חָם וָיָפֶת; וַיִּוָּלְדוּ
לָהֶם בָּנִים, אַחַר הַמַּבּוּל. ב בְּנֵי
יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן
וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. ג וּבְנֵי,
גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה.
ד וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ,
כִּתִּים, וְדֹדָנִים. ה מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ
אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ,
לִלְשֹׁנוֹ--לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם.
ו וּבְנֵי, חָם--כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, וּפוּט
וּכְנָעַן. ז וּבְנֵי כוּשׁ--סְבָא וַחֲוִילָה,
וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא; וּבְנֵי
רַעְמָה, שְׁבָא וּדְדָן. ח וְכוּשׁ, יָלַד
אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר
בָּאָרֶץ. ט הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד,
לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד
גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. י וַתְּהִי
רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ
וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר.
יא מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, יָצָא אַשּׁוּר; וַיִּבֶן,
אֶת-נִינְוֵה, וְאֶת-רְחֹבֹת עִיר, וְאֶת-כָּלַח.
יב וְאֶת-רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח--הִוא,
הָעִיר הַגְּדֹלָה. יג וּמִצְרַיִם יָלַד
אֶת-לוּדִים וְאֶת-עֲנָמִים, וְאֶת-לְהָבִים--וְאֶת-נַפְתֻּחִים.
יד וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים,
אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים.
{ס}
טו וּכְנַעַן, יָלַד
אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ--וְאֶת-חֵת. טז וְאֶת-הַיְבוּסִי,
וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֵת, הַגִּרְגָּשִׁי.
יז וְאֶת-הַחִוִּי וְאֶת-הַעַרְקִי, וְאֶת-הַסִּינִי.
יח וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי,
וְאֶת-הַחֲמָתִי; וְאַחַר נָפֹצוּ, מִשְׁפְּחוֹת
הַכְּנַעֲנִי. יט וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי,
מִצִּידֹן--בֹּאֲכָה גְרָרָה, עַד-עַזָּה:
בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה
וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע. כ אֵלֶּה בְנֵי-חָם,
לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם,
בְּגוֹיֵהֶם. {ס}
כא וּלְשֵׁם יֻלַּד,
גַּם-הוּא: אֲבִי, כָּל-בְּנֵי-עֵבֶר--אֲחִי,
יֶפֶת הַגָּדוֹל. כב בְּנֵי שֵׁם, עֵילָם
וְאַשּׁוּר, וְאַרְפַּכְשַׁד, וְלוּד וַאֲרָם.
כג וּבְנֵי, אֲרָם--עוּץ וְחוּל, וְגֶתֶר
וָמַשׁ. כד וְאַרְפַּכְשַׁד, יָלַד אֶת-שָׁלַח;
וְשֶׁלַח, יָלַד אֶת-עֵבֶר. כה וּלְעֵבֶר
יֻלַּד, שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד
פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ,
וְשֵׁם אָחִיו, יָקְטָן. כו וְיָקְטָן
יָלַד, אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף, וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת,
וְאֶת-יָרַח. כז וְאֶת-הֲדוֹרָם וְאֶת-אוּזָל,
וְאֶת-דִּקְלָה. כח וְאֶת-עוֹבָל וְאֶת-אֲבִימָאֵל,
וְאֶת-שְׁבָא. כט וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה,
וְאֶת-יוֹבָב; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי יָקְטָן.
ל וַיְהִי מוֹשָׁבָם, מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה
סְפָרָה, הַר הַקֶּדֶם. לא אֵלֶּה בְנֵי-שֵׁם,
לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם,
לְגוֹיֵהֶם. לב אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי-נֹחַ
לְתוֹלְדֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם; וּמֵאֵלֶּה
נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל.
{פ}
בראשית
פרק יא
א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ,
שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.
ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ
בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ
שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ,
הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה,
לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה,
לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.
ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר,
וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ,
שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.
ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל,
אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר
יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם,
וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר
מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.
ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר
לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.
ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי
כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.
ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם
בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם
הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.
{פ}
י אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת
שֵׁם--שֵׁם בֶּן-מְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד
אֶת-אַרְפַּכְשָׁד: שְׁנָתַיִם, אַחַר
הַמַּבּוּל. יא וַיְחִי-שֵׁם, אַחֲרֵי
הוֹלִידוֹ אֶת-אַרְפַּכְשָׁד, חֲמֵשׁ מֵאוֹת,
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
{ס}
יב וְאַרְפַּכְשַׁד
חַי, חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד,
אֶת-שָׁלַח. יג וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שֶׁלַח, שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים,
וּבָנוֹת. {ס}
יד וְשֶׁלַח חַי, שְׁלֹשִׁים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-עֵבֶר. טו וַיְחִי-שֶׁלַח,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-עֵבֶר, שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים,
וּבָנוֹת. {ס}
טז וַיְחִי-עֵבֶר, אַרְבַּע
וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-פָּלֶג.
יז וַיְחִי-עֵבֶר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-פֶּלֶג,
שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}
יח וַיְחִי-פֶלֶג, שְׁלֹשִׁים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-רְעוּ. יט וַיְחִי-פֶלֶג,
אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-רְעוּ, תֵּשַׁע שָׁנִים,
וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
{ס}
כ וַיְחִי רְעוּ, שְׁתַּיִם
וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-שְׂרוּג.
כא וַיְחִי רְעוּ, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-שְׂרוּג,
שֶׁבַע שָׁנִים, וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד
בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}
כב וַיְחִי שְׂרוּג,
שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-נָחוֹר.
כג וַיְחִי שְׂרוּג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-נָחוֹר--מָאתַיִם
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.
{ס}
כד וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע
וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-תָּרַח.
כה וַיְחִי נָחוֹר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-תֶּרַח,
תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמְאַת שָׁנָה;
וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. {ס}
כו וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים
שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר,
וְאֶת-הָרָן. כז וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת
תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר
וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט.
כח וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו,
בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים.
כט וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים:
שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר
מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי
יִסְכָּה. ל וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה:
אֵין לָהּ, וָלָד. לא וַיִּקַּח תֶּרַח
אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן
בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת
אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר
כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן,
וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
לב וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים
וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן.
{פ}
|
Noa'h
Trois versets consécutifs (6,14-16) sont consacrés à l'ordre que
donne D. à Noa'h de construire la « téva » (l'Arche) : « 14. Fais-toi
une arche de bois de gofer (cèdre) ; tu diviseras cette arche en cellules,
et tu l'enduiras en dedans et en dehors de kofer (poix). 15. Et voici comment
tu la feras : trois cents coudées seront la longueur de l'arche, cinquante
coudées sa largeur, et trente coudées sa hauteur. 16. Tu donneras une
fenêtre à l'arche, que tu réduiras, vers le haut, à la largeur d'une
coudée ; tu placeras la porte de l'arche sur le côté. Tu la composeras
d'un étage inférieur, d'un second et d'un troisième. » Si ces trois
versets venaient juste indiquer la manière de construire l'arche, leur
ordre devrait être différent, en particulier en ce qui concerne son agencement
interne en cellules, qui ne peut se concevoir qu'une fois l'arche achevée
avec ses trois étages, ou l'ajout de poix qui ne peut se faire qu'après
la construction du chassis. Quelle est la raison de ce manque d'ordre apparent
dans ces détails ?
Il semble que le premier verset ne traite pas uniquement des modalités
de la construction de l'arche, mais vient essentiellement donner la définition
de la téva. Le début du verset suivant aide à comprendre le précédent.
En effet, il commence par les mots : « Et voici comment tu la feras »,
ce qui prouve que jusqu'à présent, ce n'était pas de la construction
elle-même qu'il était question. Ceci nous amène toutefois à devoir
comprendre pourquoi dès le premier verset, il est question du bois de
gofer, des cellules et de l'enduit de kofer.
Sur le mot « gofer », Rachi explique que la téva devait être construite
avec ce matériel car la génération du déluge allait être effacée
selon le décret divin par du soufre (gofrith). Le Sifté 'Hakhamim explique
à cet égard que l'eau chaude qui vient des abîmes tire sa température
de son contact avec le soufre (gofrith). Il est possible que même les
êtres vivants qui devaient être sauvés dans l'Arche tombaient sous le
coup de ce décret, mais D. dans Sa grande miséricorde changea le gofrith
en gofer (car, comme le dit le 'Hezkouni, le soufre vient du bois gofer).
Au sujet des cellules qui devaient composer l'arche, le Ibn Ezra explique
que leur raison d'être était de permettre que chaque couple d'oiseaux,
d'animaux et de bêtes sauvages aient chacun sa chambre individuelle –
formant une sorte de réparation de la faute de mélange des espèces à
laquelle même les animaux avaient participé durant la génération du
déluge (verset 12).
Ce même auteur rapproche le terme de « kofer » du mot « kaporeth
», le propitiatoire de l'arche d'alliance au Temple, dont la racine est
« kaper » pardonner.
La téva est donc un abri confectionné à l'aide de bois de gofer pour
réaliser en quelque sorte le décret de « gofrith » qui devait s'abattre
sur toute la génération ; elle était divisée en « cellules », afin
de faire « techouva » sur la faute du croisement inter-espèces ; en
ce qui concerne l'enduit de kofer, c'était le signe du pardon que D. leur
accordait. Dans les deux versets suivants vient la description détaillée
de sa construction.
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT LEKH LEKHA
בראשית
פרק יב
א וַיֹּאמֶר יְהוָה
אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ
וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר
אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל,
וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה,
בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ,
וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ,
כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. ד וַיֵּלֶךְ
אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה,
וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ
שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ,
מֵחָרָן. ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי
אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם
אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ
בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן,
וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן. ו וַיַּעֲבֹר
אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד
אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ.
ז וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר,
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת;
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה הַנִּרְאֶה
אֵלָיו. ח וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה,
מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל--וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל
מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם
מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם
יְהוָה. ט וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ
וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה. {פ}
י וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ;
וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם,
כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. יא וַיְהִי,
כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה;
וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא
יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה
אָתְּ. יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ
הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת;
וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.
יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי
בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
יד וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה;
וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה,
כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד. טו וַיִּרְאוּ
אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ
אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית
פַּרְעֹה. טז וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ;
וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים
וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.
יז וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים
גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי,
אֵשֶׁת אַבְרָם. יח וַיִּקְרָא פַרְעֹה,
לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ
לִּי; לָמָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי, כִּי אִשְׁתְּךָ
הִוא. יט לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא,
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה; וְעַתָּה,
הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ. כ וַיְצַו
עָלָיו פַּרְעֹה, אֲנָשִׁים; וַיְשַׁלְּחוּ
אֹתוֹ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.
בראשית
פרק יג
א וַיַּעַל אַבְרָם
מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ,
וְלוֹט עִמּוֹ--הַנֶּגְבָּה. ב וְאַבְרָם,
כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב.
ג וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב, וְעַד-בֵּית-אֵל--עַד-הַמָּקוֹם,
אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה,
בֵּין בֵּית-אֵל, וּבֵין הָעָי. ד אֶל-מְקוֹם,
הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר-עָשָׂה שָׁם, בָּרִאשֹׁנָה;
וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם, בְּשֵׁם יְהוָה.
ה וְגַם-לְלוֹט--הַהֹלֵךְ, אֶת-אַבְרָם:
הָיָה צֹאן-וּבָקָר, וְאֹהָלִים. ו וְלֹא-נָשָׂא
אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה
רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.
ז וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם,
וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי,
וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.
ח וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי
מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי,
וּבֵין רֹעֶיךָ: כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים,
אֲנָחְנוּ. ט הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ,
הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל
וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.
י וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא
אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ,
מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם
וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,
בֹּאֲכָה צֹעַר. יא וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט,
אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע
לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל
אָחִיו. יב אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן;
וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל,
עַד-סְדֹם. יג וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים
וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד. יד וַיהוָה
אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט
מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה,
וָקֵדְמָה וָיָמָּה. טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ
אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה,
וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. טז וְשַׂמְתִּי
אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר
אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ,
יִמָּנֶה. יז קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ,
לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ,
אֶתְּנֶנָּה. יח וַיֶּאֱהַל אַבְרָם,
וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר
בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה.
{פ}
בראשית
פרק יד
א וַיְהִי, בִּימֵי
אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ
אֶלָּסָר; כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם,
וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. ב עָשׂוּ מִלְחָמָה,
אֶת-בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם, וְאֶת-בִּרְשַׁע,
מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה,
וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ
בֶּלַע, הִיא-צֹעַר. ג כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ,
אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים: הוּא, יָם הַמֶּלַח.
ד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדוּ אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר;
וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָרָדוּ.
ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר,
וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ
אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם,
וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים,
בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם. ו וְאֶת-הַחֹרִי,
בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר
עַל-הַמִּדְבָּר. ז וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ
אֶל-עֵין מִשְׁפָּט, הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ,
אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי--וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי,
הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר. ח וַיֵּצֵא
מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ
אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע,
הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה,
בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים. ט אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר
מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם,
וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ
מֶלֶךְ אֶלָּסָר--אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת-הַחֲמִשָּׁה.
י וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים, בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת
חֵמָר, וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ-סְדֹם וַעֲמֹרָה,
וַיִּפְּלוּ-שָׁמָּה; וְהַנִּשְׁאָרִים,
הֶרָה נָּסוּ. יא וַיִּקְחוּ אֶת-כָּל-רְכֻשׁ
סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת-כָּל-אָכְלָם--וַיֵּלֵכוּ.
יב וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי
אַבְרָם, וַיֵּלֵכוּ; וְהוּא יֹשֵׁב, בִּסְדֹם.
יג וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם
הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא
הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר,
וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם. יד וַיִּשְׁמַע
אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק
אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה
עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.
טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו,
וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר
מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. טז וַיָּשֶׁב,
אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו
וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים
וְאֶת-הָעָם. יז וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם,
לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת
אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר, וְאֶת-הַמְּלָכִים
אֲשֶׁר אִתּוֹ--אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק
הַמֶּלֶךְ. יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ
שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן,
לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר:
בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה
שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן,
אֲשֶׁר-מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לוֹ
מַעֲשֵׂר, מִכֹּל. כא וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם,
אֶל-אַבְרָם: תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ
קַח-לָךְ. כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ
סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל
עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כג
אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח
מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי
הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם. כד בִּלְעָדַי,
רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים, וְחֵלֶק
הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי:
עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ
חֶלְקָם. {ס}
בראשית
פרק טו
א אַחַר הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם,
בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם,
אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה
מְאֹד. ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי
יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ
עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק
אֱלִיעֶזֶר. ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן
לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי,
יוֹרֵשׁ אֹתִי. ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה
אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה: כִּי-אִם
אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.
ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא
הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל,
לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה
זַרְעֶךָ. ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ
לּוֹ, צְדָקָה. ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:
אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר
כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת,
לְרִשְׁתָּהּ. ח וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי
יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.
ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת,
וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ;
וְתֹר, וְגוֹזָל. י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה,
וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן
אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר,
לֹא בָתָר. יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים;
וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. יב וַיְהִי
הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה
עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה,
נֹפֶלֶת עָלָיו. יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם,
יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ
בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ
אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. יד וְגַם
אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי;
וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.
טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:
תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. טז וְדוֹר
רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם
עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. יז וַיְהִי
הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה
תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר
עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. יח
בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית
לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ
הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר
הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. יט אֶת-הַקֵּינִי,
וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.
כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.
כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי,
וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי.
{ס}
בראשית
פרק טז
א וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם,
לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית,
וּשְׁמָהּ הָגָר. ב וַתֹּאמֶר שָׂרַי
אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה
מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי
אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם,
לְקוֹל שָׂרָי. ג וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם,
אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ
עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ,
לוֹ לְאִשָּׁה. ד וַיָּבֹא אֶל-הָגָר,
וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל
גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. ה וַתֹּאמֶר
שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי
נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא
כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט
יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ. ו וַיֹּאמֶר
אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ
בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ;
וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.
ז וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, עַל-עֵין
הַמַּיִם--בַּמִּדְבָּר: עַל-הָעַיִן,
בְּדֶרֶךְ שׁוּר. ח וַיֹּאמַר, הָגָר
שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי-מִזֶּה בָאת--וְאָנָה
תֵלֵכִי; וַתֹּאמֶר--מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי,
אָנֹכִי בֹּרַחַת. ט וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ
יְהוָה, שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי,
תַּחַת יָדֶיהָ. י וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ
יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ,
וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב. יא וַיֹּאמֶר
לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ
בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע
יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ. יב וְהוּא יִהְיֶה,
פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ;
וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן.
יג וַתִּקְרָא שֵׁם-יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ,
אַתָּה אֵל רֳאִי: כִּי אָמְרָה, הֲגַם
הֲלֹם רָאִיתִי--אַחֲרֵי רֹאִי. יד עַל-כֵּן
קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי--הִנֵּה
בֵין-קָדֵשׁ, וּבֵין בָּרֶד. טו וַתֵּלֶד
הָגָר לְאַבְרָם, בֵּן; וַיִּקְרָא אַבְרָם
שֶׁם-בְּנוֹ אֲשֶׁר-יָלְדָה הָגָר, יִשְׁמָעֵאל.
טז וְאַבְרָם, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ
שָׁנִים, בְּלֶדֶת-הָגָר אֶת-יִשְׁמָעֵאל,
לְאַבְרָם. {ס}
בראשית
פרק יז
א וַיְהִי אַבְרָם,
בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים;
וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר
אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי,
וֶהְיֵה תָמִים. ב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי,
בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ,
בִּמְאֹד מְאֹד. ג וַיִּפֹּל אַבְרָם,
עַל-פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים,
לֵאמֹר. ד אֲנִי, הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ;
וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם. ה וְלֹא-יִקָּרֵא
עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ
אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ.
ו וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ
לְגוֹיִם; וּמְלָכִים, מִמְּךָ יֵצֵאוּ.
ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ,
וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית
עוֹלָם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ
אַחֲרֶיךָ. ח וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ
אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ
כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי
לָהֶם, לֵאלֹהִים. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים
אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה
וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. י זֹאת
בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי
וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:
הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. יא וּנְמַלְתֶּם,
אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת
בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יב וּבֶן-שְׁמֹנַת
יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:
יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל
בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.
יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת
כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם,
לִבְרִית עוֹלָם. יד וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר
לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה
הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי,
הֵפַר. {ס}
טו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,
אֶל-אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא-תִקְרָא
אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי: כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ.
טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי
מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה
לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
יז וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו, וַיִּצְחָק;
וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה
יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים
שָׁנָה תֵּלֵד. יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם,
אֶל-הָאֱלֹהִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה
לְפָנֶיךָ. יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל
שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ
אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי
אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
כ וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה
בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי
אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד: שְׁנֵים-עָשָׂר
נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי
גָּדוֹל. כא וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים
אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה
לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.
כב וַיְכַל, לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים,
מֵעַל אַבְרָהָם. כג וַיִּקַּח אַבְרָהָם
אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי
בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר,
בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל
אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם
הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.
כד וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע,
שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
כה וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה
שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם,
וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. כז וְכָל-אַנְשֵׁי
בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף
מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ. {פ}
|
Lekh Lekha
Les bergers de Lot – neveu et disciple d'Avraham – menaient leurs
bêtes paître dans les champs des habitants du pays, prétextant que D.
avait promis de donner le pays tout entier à Avraham, et que celui-ci
n'ayant pas d'enfant, ce serait Lot qui en hériterait. Les bergers d'Avraham
réfutaient cet argument en proclamant que tant que la promesse n'avait
pas été réalisée, la terre appartenait de droit à ses habitants. En
conséquence, pénétrer dans leurs champs était un acte de vol. La discussion
s'étendit à tous leurs bergers (13,7 et Rachi), ce qui amena Avraham
à dire à Lot (id. 9) : « Toute la contrée n'est-elle pas devant toi
? De grâce, sépare-toi de moi… » Lot opta pour la plaine du Jourdain,
vu sa grande opulence, et il quitta Avraham pour s'installer à Sodome
(id. 11). Le départ de Lot est décrit par la Tora dans les termes suivants
(id.) : « Et Lot alla de Qédem », expression expliquée par nos Sages
comme faisant allusion au « Qadmono chel 'Olam », à Celui Qui précéda
le monde, car Lot s'est dit : « Je ne veux ni d'Avraham, ni de son D.
» (Rachi ad loc.). D'où nos Sages ont-ils appris que Lot en était arrivé
à de telles pensées mécréantes, alors que la Tora ne livre aucune indication
à cet égard, a priori ?
Il semble que la demande d'Avraham « De grâce, sépare-toi de moi
» – qui n'était pas un ordre, puisqu'accompagnée des mots « de grâce
», auquel évidemment Lot aurait dû obéir – était, une épreuve qu'Avraham
lui imposait. En effet, la maison d'Avraham était alors le seul endroit
du monde où l'Unicité de D. était proclamée et vécue à tout moment.
D'un côté, quitter cette enceinte, quelle que soit la raison d'un tel
abandon, prouvait que cet aspect n'avait aucune importance aux yeux de
Lot. Mais y rester signifiait se soumettre totalement à l'influence d'Avraham,
et même refuser la tentation de la richesse que le choix de se rendre
à Sodome semblait promettre, prouvant que la seule aspiration de la personne
qui reste auprès d'Avraham est la recherche de la Vérité unique.
Lot ayant choisi la première voie, il prouvait qu'il se révoltait
contre l'autorité d'Avraham et qu'il refusait les chemins de D. D'où
cet enseignement de nos Sages : « Je ne veux ni d'Avraham, ni de son D.
!» !
Avec nos remerciements a Kountrass Jerusalem : http://kountras.magic.fr/
BERECHIT
WAYERA
בראשית
פרק יח
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה,
בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל,
כְּחֹם הַיּוֹם. ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו,
וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים,
נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם
מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.
ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי
חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל
עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם,
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת
הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ
לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן
עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ,
כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה;
וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח
סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל-הַבָּקָר,
רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ
וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר,
לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ. ח וַיִּקַּח חֶמְאָה
וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה,
וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם
תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ. ט וַיֹּאמְרוּ
אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר,
הִנֵּה בָאֹהֶל. י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב
אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה
אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל,
וְהוּא אַחֲרָיו. יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה
זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת
לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים. יב וַתִּצְחַק
שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי
בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי
זָקֵן. יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם:
לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף
אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי. יד
הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד
אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה
בֵן. טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא
צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה; וַיֹּאמֶר לֹא,
כִּי צָחָקְתְּ. טז וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם
הָאֲנָשִׁים, וַיַּשְׁקִפוּ עַל-פְּנֵי
סְדֹם; וְאַבְרָהָם--הֹלֵךְ עִמָּם, לְשַׁלְּחָם.
יז וַיהוָה, אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי
מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה. יח
וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל,
וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ-בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי
הָאָרֶץ. יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן
אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ
אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת
צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה
עַל-אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר, עָלָיו.
כ וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה
כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה,
מְאֹד. כא אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ
הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם-לֹא,
אֵדָעָה. כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים,
וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה; וְאַבְרָהָם--עוֹדֶנּוּ
עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה. כג וַיִּגַּשׁ
אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה,
צַדִּיק עִם-רָשָׁע. כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים
צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה
וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים
הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. כה
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה,
לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק,
כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ--הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ,
לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. כו וַיֹּאמֶר
יְהוָה, אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים
צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר--וְנָשָׂאתִי
לְכָל-הַמָּקוֹם, בַּעֲבוּרָם. כז וַיַּעַן
אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי
לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.
כח אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם,
חֲמִשָּׁה--הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה, אֶת-כָּל-הָעִיר;
וַיֹּאמֶר, לֹא אַשְׁחִית, אִם-אֶמְצָא שָׁם,
אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. כט וַיֹּסֶף
עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו, וַיֹּאמַר, אוּלַי
יִמָּצְאוּן שָׁם, אַרְבָּעִים; וַיֹּאמֶר
לֹא אֶעֱשֶׂה, בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.
ל וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבֵּרָה--אוּלַי
יִמָּצְאוּן שָׁם, שְׁלֹשִׁים; וַיֹּאמֶר
לֹא אֶעֱשֶׂה, אִם-אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.
לא וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר
אֶל-אֲדֹנָי--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֶשְׂרִים;
וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.
לב וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה
אַךְ-הַפַּעַם--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם,
עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר
הָעֲשָׂרָה. לג וַיֵּלֶךְ יְהוָה--כַּאֲשֶׁר
כִּלָּה, לְדַבֵּר אֶל-אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם,
שָׁב לִמְקֹמוֹ.
בראשית
פרק יט
א וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי
הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט,
יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם
לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.
ב וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ
נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ
רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם
לְדַרְכְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב
נָלִין. ג וַיִּפְצַר-בָּם מְאֹד--וַיָּסֻרוּ
אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ
לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ.
ד טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר
אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר
וְעַד-זָקֵן: כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה.
ה וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ,
אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ
הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה
אֹתָם. ו וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט, הַפֶּתְחָה;
וְהַדֶּלֶת, סָגַר אַחֲרָיו. ז וַיֹּאמַר:
אַל-נָא אַחַי, תָּרֵעוּ. ח הִנֵּה-נָא
לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ
אִישׁ--אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם,
וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם;
רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל, אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר,
כִּי-עַל-כֵּן בָּאוּ, בְּצֵל קֹרָתִי.
ט וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה, וַיֹּאמְרוּ
הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט--עַתָּה,
נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ
בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר
הַדָּלֶת. י וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים
אֶת-יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת-לוֹט אֲלֵיהֶם
הַבָּיְתָה; וְאֶת-הַדֶּלֶת, סָגָרוּ.
יא וְאֶת-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-פֶּתַח הַבַּיִת,
הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן, וְעַד-גָּדוֹל;
וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפָּתַח. יב וַיֹּאמְרוּ
הָאֲנָשִׁים אֶל-לוֹט, עֹד מִי-לְךָ פֹה--חָתָן
וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ
בָּעִיר: הוֹצֵא, מִן-הַמָּקוֹם. יג
כִּי-מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ, אֶת-הַמָּקוֹם
הַזֶּה: כִּי-גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת-פְּנֵי
יְהוָה, וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ.
יד וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל-חֲתָנָיו
לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ
מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי-מַשְׁחִית יְהוָה,
אֶת-הָעִיר; וַיְהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי
חֲתָנָיו. טו וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה,
וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר:
קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ,
הַנִּמְצָאֹת--פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֹן
הָעִיר. טז וַיִּתְמַהְמָהּ--וַיַּחֲזִיקוּ
הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ
וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה
עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ
לָעִיר. יז וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם
הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ--אַל-תַּבִּיט
אַחֲרֶיךָ, וְאַל-תַּעֲמֹד בְּכָל-הַכִּכָּר:
הָהָרָה הִמָּלֵט, פֶּן-תִּסָּפֶה. יח
וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם: אַל-נָא, אֲדֹנָי.
יט הִנֵּה-נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן, בְּעֵינֶיךָ,
וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ
עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת-נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי,
לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה--פֶּן-תִּדְבָּקַנִי
הָרָעָה, וָמַתִּי. כ הִנֵּה-נָא הָעִיר
הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה--וְהִוא
מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא
מִצְעָר הִוא--וּתְחִי נַפְשִׁי. כא וַיֹּאמֶר
אֵלָיו--הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, גַּם
לַדָּבָר הַזֶּה: לְבִלְתִּי הָפְכִּי
אֶת-הָעִיר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. כב מַהֵר,
הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת
דָּבָר, עַד-בֹּאֲךָ שָׁמָּה; עַל-כֵּן קָרָא
שֵׁם-הָעִיר, צוֹעַר. כג הַשֶּׁמֶשׁ, יָצָא
עַל-הָאָרֶץ; וְלוֹט, בָּא צֹעֲרָה. כד
וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית
וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם.
כה וַיַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת
כָּל-הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל-יֹשְׁבֵי הֶעָרִים,
וְצֶמַח הָאֲדָמָה. כו וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ,
מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.
כז וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר:
אֶל-הַמָּקוֹם--אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם, אֶת-פְּנֵי
יְהוָה. כח וַיַּשְׁקֵף, עַל-פְּנֵי סְדֹם
וַעֲמֹרָה, וְעַל-כָּל-פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר;
וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ,
כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן. כט וַיְהִי,
בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר,
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח
אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ
אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט.
ל וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר,
וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ, כִּי יָרֵא,
לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר; וַיֵּשֶׁב, בַּמְּעָרָה--הוּא,
וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו. לא וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה
אֶל-הַצְּעִירָה, אָבִינוּ זָקֵן; וְאִישׁ
אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ, כְּדֶרֶךְ
כָּל-הָאָרֶץ. לב לְכָה נַשְׁקֶה אֶת-אָבִינוּ
יַיִן, וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ; וּנְחַיֶּה
מֵאָבִינוּ, זָרַע. לג וַתַּשְׁקֶיןָ
אֶת-אֲבִיהֶן יַיִן, בַּלַּיְלָה הוּא; וַתָּבֹא
הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת-אָבִיהָ,
וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ.
לד וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה
אֶל-הַצְּעִירָה, הֵן-שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ
אֶת-אָבִי; נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם-הַלַּיְלָה,
וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ,
זָרַע. לה וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה
הַהוּא, אֶת-אֲבִיהֶן--יָיִן; וַתָּקָם הַצְּעִירָה
וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ
וּבְקֻמָהּ. לו וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי
בְנוֹת-לוֹט, מֵאֲבִיהֶן. לז וַתֵּלֶד
הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב:
הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם. לח וְהַצְּעִירָה
גַם-הִוא יָלְדָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ
בֶּן-עַמִּי: הוּא אֲבִי בְנֵי-עַמּוֹן,
עַד-הַיּוֹם. {ס}
בראשית
פרק כ
א וַיִּסַּע מִשָּׁם
אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב
בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.
ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ,
אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ
מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה.
ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם
הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת
עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא,
בְּעֻלַת בָּעַל. ד וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא
קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי
גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג. ה הֲלֹא הוּא
אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא
אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן
כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת. ו וַיֹּאמֶר
אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי
יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ
זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ,
מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ
אֵלֶיהָ. ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ
כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ,
וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת
תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. ח
וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, וַיִּקְרָא
לְכָל-עֲבָדָיו, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים,
מְאֹד. ט וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם,
וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי
לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי,
חֲטָאָה גְדֹלָה: מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ,
עָשִׂיתָ עִמָּדִי. י וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ,
אֶל-אַבְרָהָם: מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ
אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה. יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם,
כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים,
בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר
אִשְׁתִּי. יב וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי
בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי,
לְאִשָּׁה. יג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ
אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר
לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי:
אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה,
אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא. יד וַיִּקַּח
אֲבִימֶלֶךְ צֹאן ו | |
